23/02/2019
המרתון הראשון שלי...
אז עכשיו אחרי שסיימתי את הדרך הארוכה אל המרתון הראשון שלי אפשר לסכם, זה יהיה קצת ארוך אבל שווה...
אז למי שלא עקב עד עכשיו אני עדי בן 35, מאמן כושר, נשוי ואב ל 3 נסיכות,
לפני חצי שנה קיבלתי החלטה ארוכת טווח לרוץ מרתון, ארוכת טווח כי מרתון זה לא משהו שמתכוננים אליו בטווח זמן קצר, זה תהליך ארוך של כחצי שנה בערך, שכולל בתוכו מסדר אימונים ארוך ומפרך, תזונה וכו...
אבל לפני קצת על עצמי, גדלתי כחרדי עד גיל 16.5 ואז קיבלתי את ההחלטה ארוכת הטווח הראשונה והמשמעותית בחיי, לעזוב את העולם החרדי ולהתגייס לצבא, מאז ועד היום קיבלתי עוד כמה החלטות ארוכות טווח כמו, מה ללמוד, איפה לעבוד וכו'...
החלטות ארוכות טווח בדרך כלל משפיעות לא רק עליך אלא גם על הסובבים אותך, משפחה, חברים וכו'...
כשאתה מקבל החלטה ארוכת טווח והולך עליה עד הסוף יש לה גם מחיר, בלימודים זה לשבת וללמוד במקום להיות עם חברים, במרתון זה לקום בשבת בבוקר ולרוץ ריצות של כמה שעות (כולל הארגונים מסביב) במקום להיות עם המשפחה..
החלטות ארוכות טווח לעיתים מפחידות בשל המשקל שלהם, ההשלכות שלהם וההשפעות שלהם, אבל אסור לנו לפחד לקבל אותם...
איך אמר המשורר עדיף כישלון מפואר מחלומות במגירה, עדיף לנסות ולחוות את הדרך מאשר לא לנסות כלל.
אין הרגשה טובה מזו לסיים משהו שהתכוננת אליו כ"כ הרבה זמן, למרות הגוף הכואב, אני מסתכל אחורה ורואה את הדרך עד קו הסיום, אימונים מפרכים, ריצות בקור שלא היה מבייש יחידות מובחרות בסיביר (ככה זה שאתה ירושלמי ומתחיל לרוץ לפנות בוקר), שמירה על תזונה ועוד...
אז אל תפחדו לקחת החלטה ארוכת טווח, זה לא חייב להיות מרתון, זה יכול להיות כל דבר... שמירה על אורח חיים בריא לדוגמא 😉
כמובן שיש גם תודות, בראש ובראשונה לאישתי האלופה שתמכה ופרגנה בכל השבתות שנעלמתי לחצי יום..
לגבי הפרטנר האלוף שרץ איתי את כל הדרך הזו וסחב אותי גם לפעמים שהיה לי קשה בעליות ונתן לי מהניסיון שלו לסיים את המרתון הזה.
ואחרונים חביבים אתם, תודה לכם שעקבתם אחרי עד עכשיו, גם לכם יש חלק לא מבוטל בדרך הזו, הכתיבה אליכם היא כח שתמיד נתן לי עוד כח לצאת לריצה הבאה....
אז תודה ענקית לכם ומקווה שתמשיכו לעקוב.. זה לא נגמר פה.. 🤗🤗🤗