21/12/2021
זה אף פעם לא נגמר
אנחנו מורגלים לזה מגיל צעיר: לחפש את קו הסיום, לראות את הסוף, להסדיר נשימה, להגיד שזה נגמר, לשאול 'עד מתי?' ועוד ועוד וריאציות - אנחנו צריכים לסמן וי, להוריד את המשימה, ולקבל את הפרס שלנו.
אבל אנחנו תמיד שוכחים שכשמשהו אחד נגמר משהו אחד מתחיל, הסוף שאנחנו חווים הוא בהרבה מקרים אשליה של תחושת סגירת מעגל שנותנת לנו תחושה שלחצנו על כפתור ה'שמור' של חיינו.
אבל האמת היא שזה אף פעם לא נגמר באמת, יעד שהצלחנו להגיע אליו הוא בסה"כ שיא חדש שנועד שנשבור אותו, וכך כאשר יעד אחד הושג חייב לקום יעד אחר במקומו, זה לא נגמר אף פעם כל עוד אנחנו נושמים וחיים.
ובעולם הכושר? על אחת כמה וכמה, אין קו סיום, אין מקום לחפף ובטח שאין מקום להתלונן, הגוף שלכם הוא מה שאתם קמים איתו בבוקר, הוא מה שמלביש אתכם, מאכיל אתכם, לוקח אתכם לעבודה, אתם חושבים בזכות גוף שמתפקד כמו שצריך, אתם אנרגטיים בזכות גוף שאוכל נכון, ואתם יכולים לדאוג לעצמכם ולסובבים אתכם בזכות גוף שחי נכון.
יש לנו התחלה אחת וסיום אחד - ההתחלה היא הלידה שלנו, והסיום הוא כאשר אנחנו חולפים מן העולם, כל מה שקורה באמצע מורכב ממעגלים קטנים שמרכיבים את השלם, ואף אחד מהם לא נגמר באמת מאחר והם שזורים אחד בשני, וכך גם בעולם הכושר, אי אפשר לקום יום אחד ולהגיד "הגעתי ליעד שלי, אני מפסיק להתאמן", אי אפשר הגיע הבייתה ולהגיד "חדר כושר אחרון לשנים הקרובות", אנחנו דואגים לסוללה של הסמארטפון, של המחשב הנייד, של האוזניות ושל השעון שלנו, למה אנחנו לא דואגים לסוללה הכי חשובה שלנו שהיא הגוף שלנו?
כי היא מובנת לנו מאליו, כי היא איתנו מאז ומתמיד, ואיך אומרים? מעריכים משהו כשאין לנו אותו, אלא שבמקרה הזה כשאין לנו את הגוף שלנו אין לנו את עצמנו.
וכאן השאלה: אתם רוצים להעריך את הגוף שלכם בזמן שהוא מתפקד כמו שצריך, או להעריך אותו אחרי שתבינו לאן יכולתם לקחת את עצמם? אל תענו לי, תענו לעצמכם! ויתרה מזו - אם התשובה שלכם היא בזמן שהוא מתפקד כמו שצריך, תענו בצורה אקטיבית ותנו לגוף שלכם כל מה שצריך בשביל שהוא ימשיך לתפקד כמו שצריך ואפילו מעבר לכך!
ואל תעצרו
כשזה מגיע לבריאות הגוף שלנו, לתפקוד הגוף שלנו ולתזונה שלנו זה אף פעם לא נגמר 🙂
