07/09/2020
טור דה מאדר פאקר פראנס…
אדם , הוא קם בבוקר , מצחצח שיניים ביאוש קטן באפור מת .
מוזג קפה רותח ומוגזם לכלי שומר חום ונכנס לרכב כשבחוץ 6:37 בבוקר ויש כבר 90% לחות ומד החום ברכב מראה על 32 מעלות…
המזגן דוחף בקושי , הוא מגשש לקפה הרותח , בחלל הרכב ירדה הטמפ ל 18 מעלות , קריר, הקפה מרגיש כאילו זה קפה בוקר בשאמוני על מרפסת עץ מול הררי שלג , אבל בחוץ כבר גיהנום ופקק נורא , בחירות נוספות באופק , המשכורת לא עודכנה כבר 3.3 שנים ברצף , הוויז מדווח על עומס כבד מאוד מרחק 120 מטר ממנו ושעת ההגעה לעבודה מתעדכנת כרגיל ש25 קמ יעברו עליו בשעה וחצי מייגעות …
אין חדש תחת השמש ביצ’ז הוא מקלל לעצמו , דוחף מסטיק בלי סוכר יש מצב שעד החניון התת קרקעי הוא יסיים קופסא של גומי ללעיסה וקפה שיתקרר .
וכשסוף סוף הוא יוצא מהקופסאת מתכת על גלגלים הוא יוצא מהמעלית לקופסא במגדל משרדים בקומה השישית.
הוא בצד המזרחי, חדר חסר חיים , רע לו הוא חושב על הצרות שהילדים מסבים לו, על הריב אתמול על אישתו.
על כמויות הדפים הרבועים שיש לו לקרוא, על הצג מחשב המרובע והמיואש כמותו, על הבוס המרובע חסר ההומור והצבע, על ארוחת הצהריים הבריאותית שהתג הריבועי המזויין שלו מקנה לו סלט טופו קרטוני וגזר מר עם עגבניות שעברו אונס ברוטלי של אבא זמן וטמפרטורת חדר לא ממוזג, שותה סודה מוגזת ומוגזמת הגזים עולים לו למוח דרך נחיר ימין יוצא לו גראעפס בטעם מנטה בלי סוכר והוא תופס את הצמיג בבבטן וחוזר מעוך למשרד עוד 5 שעות והוא בקופסא בדרך הביתה אל מלא רחמים .
ואז בשעה 18:37 הוא חודר לביתו ,הכיור מלא כלים,כואב לו הראש,בחדשות הפרה מהדורה ואותם הדיבורים של אתמול גם היום , לוחץ לו בבטן והנה הנה עוד רגע אחד קטן יגיע הרגע הכי טוב של היום שלו , הרגע הזה הקסום , בתוך השירותים ,מחרבן בהקלה וגולש חופשי ומאושר בסלולארי שלו לכל אתר שרק יחפוץ...
בחוץ הילדים מפרקים ת׳בית , העולם עולה בלהבות והוא מרגיש מאושר ובטמפ הנכונה מחרבן וגולש כי זאת פסגת הים שלו (בכל יום )!
העולם משתגע , לאנשים אין יותר שיאים קיומיים , כשאתה מרגיש שלם רק כשאתה גולש עם עצמך בשירותים ברור לך שמשהו בקיום האנושי נדפק …
אבל יש דברים שלא.
טיבוט פינוט כנראה לעולם כבר ישתנה , כמה פעמים יכול בן אדם לתזמן את אותה הסצנה שנה אחר שנה ולצפות לתוצאה שונה ?
מזל רע קורה כמו הטלת קוביה לפעמים יש רצף, אבל אחר כך הוא נגמר ויש מופע אחר, למי שלא אוהב להמר יש נטיה להכין תוכנית ובכל שנה ללמוד ממנה ולשפר אותה לשנה הבאה, פינוט הוא לא אתלט חסר מזל מקבוצה חסרת מזל... הוא אותו אחד שנדפק ולא יכול להגמל מזה .
ריצ׳י פורט כנראה כבר לעולם לא ישתנה , כמה פעמים יכול בן אדם לתזמן את אותה הסצנה בלוקיישנים כאלה ואחרים ולצפות לתוצאה שונה ?
כשזה כל הזמן קורה לך ותמיד מתרחש משהו שמוציא אותך מהתמונה או מרחיק אותך למעשה מסיכוי ממשי זה אומר שאין לך את המתכת הפנימית והנכונה ללכת עד הסוף.
מייקל לנדה כנראה כבר לא ישתנה , כמה פעמים יכול בן אדם לתזמן את אותה הסצנה ?
נו , זה כבר ברור שגם אצלו כמו אצל פורט , תחליף קבוצות , ארגונים אבל אם לא תחליף גישה ולא תחליף את הדיסקט סביר להניח שתפגוש שוב ושוב באותה התוצאה .
תמיד נופלים , תמיד פאנצ׳ר ברגע הלא נכון , והעדר קבוצה מספיק חזקה באמת לפצות על טעויות ולמזער נזקים.
בתום השבוע הראשון אתה לומד מי ארגון לומד , מי מתפתח על ציר השנים ומי שנה אחרי שנה מת על חרבו .
רוגליץ סהכ רוכב חדש בדבוקה עד לפני כ 4 שנים מעטי מעט ידעו מי הוא !
הוא נכשל לפני שנה בג׳ירו בהפקה עלובה של הקבוצה שלו שעצרו להשתין בדיוק כשהיה לו פאנצ׳ר וגם כשלו מלתת לו קבוצה הולמת למוביל.
ויסמה היו בדיחה וקיבלו טון ביקורות על ארגון מנוהל בתצורה גרוע .
מאז הרגע ההוא המכונן ויסמה הפכו למפלצת .
רוגליץ כבר ניצח גראנד טור אחד.
רוגליץ בוורלד טור מ 2016
ב 2018 הוא ניצח את הטור הבסקי את הטור של רומנדי את הטור של סלובניה וסיים רביעי בטור דה פראנס
ב 2019 הוא ניצח את טור האמירויות , את טיראנו אדריאטיקו , את טור רומנדי, את הג׳ירו סיים שלישי , את הוואלטה ניצח , ולקח על הדרך עוד שני מירוצים חד יומיים קשוחים.
ב 2020 המקוצרת הוא ניצח את טור להאין , נפצע בדופינה בעודו מוביל בבטחה , וכרגע עם חולצה צהובה בטור ...
אם יש משהו שכל המספרים האלו מלמדים אותנו זה שרוגליץ חזק כל השנה וחזק גם בתחרויות מטרה , הוא תמיד סביב הפודיום וזה כפי הנראה ישאר.
ריצ׳י פורט בעבר היה חזק לפני מירוצי מטרה וכשל בזמן האמת, לנדה ופינוט מבריקים לעיתים במפגני כישרון וטיפוס אבל מעולם לא יצרו רצפים ארוכים.
ואם יש דבר שלמדנו עפ ההסטוריה שהמירוצים ארוכים ,מחושבים ומלאי סיכונים וסיכויים מנצחים בד״כ ארגונים חזקים עם רוכבים מוכחים ויציבים .
פה ושם יש שנים של התפלקות או סמים
אבל הטור מקדש רצפים ורוכבים ממוקדים
מה שאפשר ללמוד מהטור מרתק
לריצ׳י פורט יש את מולמה בלבד, מולמה עדיין רוכב בעבור עצמו או שלבים וזולתו אין לפורט אף רוכב להתמך בו , ללנדה ופינוט יש דווקא קבוצות לא רעות אבל יש להם גב צר וחלש שקשה להעמיס עליו ציפיות ולצאת למלחמה .
בארנל ניצח מילדות ותמיד הוביל ארגונים ונבחרות להישגים .
פוגצ׳ה כישרון אדיר שעדיין רוכב על משק כנפי ההיסטוריה וההיסטריה אבל הימור שלי שלחיצות הגז הללו בשבוע הראשון יסתיימו בטנק דלק ריק בשבוע השלישי ...
ויסמה רוכבים חזק לפרקים חזק מדי
מצד שני כרגע אין שום קבוצה אחרת שיכולה לקחת את הטור ולנהל אותו כמותם.
סגאן הוא רוכב מוכח שתמיד מביא עימו ארגון חזק , בורה כל כולה סגאן ( יסלח לי בוכמן) וכשצריך היה להחזיר חולצה ירוקה כי המוכח כבר ללא הרגל גז הכי חזקה השילוב בין רוכב מנוסה, שיודע לנצח לארגון שיודע להרתם הוכיח שאפשר גם בשלבי מעבר לקחת חולצה .
ומה שאני מנסה לכתוב שאת הטור ינצח הארגון הכי טוב עם הרוכב הכי יציב .
לוקח זמן לייצר כאלה ארגונים
לוקח זמן לבנות אותם
אבל כשזה מתרחש ומתהווה זה כמעט כוח בלתי ניתן לעצירה
ואם הניתוח שלי נכון , שהרי כבר לפני שנתיים באכסניה זו נחזה רוגליץ כמי שינצח טור .
הוא עדיין צעיר וימשיך להתפתח ולצמוח , הוא כל שנה הולך ומתחזק , בשנות רוכב הוא עדיין ילד , סטטיסטית הוא טוב בטורים קצרים וגם בארוכים , הכתובות על כל הקיר ורק קפיצות נחשוליות של בראנל אוונפול ופוגצ׳ה בעתיד הקרוב יוכלו אולי אולי לערער אותו .
בארנל , שמרתי אותו לסוף .
יש לו לבן כלב הזה את המתכת הנכונה !
הוא עבר שבוע ראשון לא קל , הארגון שלו היה עד לפני שנה וחצי הארגון הכי טוב בעולם.
בקרב ראש בראש בין לוטו לאינהוס באיכות הרוכבים לוטו לוקחת על הכביש אבל בתקציב הארגוני אינהוס הביאו הרכב הרבה יותר יקר עם הרבה יותר יחצ
סיבקוב עדיין נחשב ערב הטור כשווה יותר מספ קוס
קרפאז ודמולין שווים
קיטקובסקי נוצץ יותר מבנט
אמדור חזק מחיסנק
קסטרווחיו על הנייר מטפס טוב יותר מואן ארט ומנוע מישורים מצויין בעצמו
יאנסן לא חזק כמו לוק רואו
ואן ברלה בשביל למשוך דבוקה לא נופל ממרטין של השנים האחרונות
ועדיין רכבת מול רכבת לוטו עושים את זה יותר טוב ונכון לשבוע הראשון מצבם הרבה יותר טוב . לשאר הקבוצות אין עומק כזה בהרכבים , אבל מה שיפה ביומבו ויסמה שהיא נותנת השראה , איך בתקציב שלא בטוח שהוא הכי גדול בדבוקה אפשר לבנות נבחרת נכונה !
כי אינהוס הם ארגון שיודע כבר הכל
ויסמה הם ארגון שלומד הכל
וכאן ההבדל
ואגב אם יש משהו שישראל סטראט אפ ניישן יכולה לקחת מזה
זה את היכולת והמחשבה לשנות את הצפוי והמשעמם .
לייצר ארגון מלא השראה , שמנצל את תקציבי הענק שלו ליצור סביבה וזהות הרבה יותר חזקה וטובה , הרבה יותר נועזת ומרגשת ולא קבוצה שמלקטת רוכבים בדמי ימיהם המקצועיים .
בשוק זול לא יציב וללא מודל כלכלי מובחן ב6 מליון יורו היה אפשר לגלות את רוגליץ ופוגצה, לייצר חדר הלבשה מגובש ושמח וקבוצה שתשבה את דמיונם של האוהדים קצת יותר ממה שיש כעת.
נדמה שאומת הסטארט אפ צריכים להגיע למירוצים ביותר מרק גישה של ניצחון בשלבים , התרבות הארגונית חייבת להיות קשוחה יותר , מנצחת יותר , אגרסיבית , עם בחירת רוכבים שמתאמים לרוח הזאת ולייצר יומבו ויסמה מקומית ולא עוד ועוד מאותו הדבר שכבר יש.
את הטור מנצחים ומפסידים ארגונים
ופסגת הקיום אנושית היא לא העשרים דקות של בן אנוש בשירותים על הסלולארי שלו כשבחוץ העולם עולה בלהבות.
אלא עיצוב מחדש של היום יום שלך והתכלית שלך
Taken from A Kind Of Magic, 1986. Click here to buy the DVD with this video at the Official Queen Store: http://www.queenonlinestore.com The official 'Prince...
