https://www.chaitherapy.co.il/spirit

Spirit on Line, תל אביב, Tel Aviv (2026)

27/05/2025

אימוני קיץ זה לא “לשמור על הקיים”.
אימונים בקיץ זה לתכנן מראש את מי שתהיה בחורף הבא.

✔️ הסתגלות הדרגתית לחום -
הקיץ כבר כאן, הימים נהפכים לחמים יותר עם לחות וטמפרטורה שעולים ומי שקשוב ומנוסה יודע שזה בדיוק הרגע להתחיל להסתגל. לא לרוץ פתאום בעומס חום של 30 מעלות ולחזור מותש. לא להיבהל מהזיעה, מהקצב שמדאיג, מהדופק שעולה. זה הזמן להתחיל לבנות לאט, בהקשבה, בהדרגה.

✔️ אימוני מסילה בחדר כושר -
כי בקיץ לא עוצרים – למדתי שעם הקיץ לומדים לחיות.
וכן, זה גם אומר ללמוד לרוץ על מסילה.
אני יודע, יש כאלה ששונאים את זה.
אומרים שזה משעמם, מונוטוני, “זה לא באמת ריצה”.
אבל כל מי שאומר את זה – מפסיד עולם שלם של בנייה מדויקת.

על המסילה אתה לומד שליטה, למידה, עקשנות, והכי חשוב – לדעת לחלק עומסים.
להכניס איכות לתוך העונה הקשה,
לבנות עליות מדויקות בלחיצת כפתור,
ואפילו לחלק ריצה ארוכה לשניים –
חלק ראשון ארוך קל בחוץ – בסיס אירובי אמיתי וחלק שני איכותי, ממוזג, מפוקס – כזה שמייצר קפיצת מדרגה גם כשחם בחוץ.

✔️ וכמובן – שתייה
לא רק לפני, לא רק אחרי – תוך כדי.
מים, אלקטרוליטים, תזכורת קטנה לגוף שאתה איתו, לא נגדו. נזכור תמיד שקיץ בלי שתייה קפדנית ומסודרת זה מתכון להתשה מיותרת.

✔️ ניצול הזמן לתקופת הכנה משובחת -
ואם את.ה באמת רוצה לקחת את הריצה שלך שלב קדימה הקיץ זה בדיוק הזמן להתחיל להשקיע באימוני כוח. לא רק להרים משקולות, אלא לבנות את עצמך מחדש:
רגליים חזקות שמחזיקות עומסים,
שרירי ליבה שמייצבים,
גב, כתפיים, שליטה.

נזכור שאימונים בחודשי הקיץ זה לתכנן ואז לדמיין את מי שנהפוך להיות ביום שאחרי.

ככה בדיוק אני בונה גם עם המתאמנים שלי בחודשי הקיץ –
לא רק תכנית אימון, אלא עוברים חיים שלמים.
מבחוץ זה נראה כמו עוד ריצה, עוד טבלה, עוד אימון.
אבל בפנים – נבנה אמון, הקשבה, והובלה שקטה לשיאים חדשים.

אז אל תילחמו בקיץ.
תלמדו לחיות איתו.
תתיידדו עם המסילה,
ותזכרו – מה שנחצב בעמל רב בחודשי החום מלבלב עם הגשם הראשון!

#מוטיבציה #תזונה

24/02/2025

מה קורה לגוף שלכם כשאתם רצים?

ריצה היא לא רק פעולה פיזית. זה מסע פנימי, שמתחיל ברגליים, אבל בסופו של דבר גם הלב והנשמה עוברים שינוי. כל ריצה משנה אתכם, לא רק מבחוץ – אלא גם מבפנים.

תחושת הקושי בהתחלה, הדופק המהיר והנשימה הקצרה – כל אלה הם חלק מהתהליך. הגוף שלכם לא מכיר את הדרך הזו, הוא לא רגיל. אבל עם כל צעד, הוא מתחיל להבין איך הוא יכול לעבוד בצורה חכמה יותר, איך להתאים את עצמו למאמץ, איך לשמור על האנרגיה עד קו הסיום.

💓 הכל מתחיל בלב.
הלב שלכם, שנראה פעם כמו מכונה שפועלת במאמץ כל הזמן, מתחיל לפתח את יכולת השאיבה שלו. אתם לא מרגישים את זה כל הזמן, אבל עם הזמן הלב עובד בצורה חכמה יותר – הוא יודע מתי להאיץ ומתי להאט. אתם לא עוצרים את הדופק שלכם, הוא פשוט לומד להתאים את עצמו.

🏃‍♂️ השרירים שלכם? הם הופכים לעמידים יותר.
התחושה של השרירים הכבדים אחרי ריצה ארוכה הופכת לזיכרון רחוק. השרירים מתמלאים בכוח, הם נהיים עמידים יותר. כל אימון מקדם אתכם, לא רק למרחקים ארוכים יותר – אלא גם להתמודדות עם קשיים בחיים.

🔥 הגוף הופך ליעיל יותר, במובן הכי עמוק של המילה.
האנרגיה לא מתבזבזת, היא מתממשת בכל צעד, בכל קילומטר. אתם מתחילים לשים לב שהקילומטראז' עולה, אבל לא התשישות. הגוף לומד לעבוד חכם יותר, להפוך את כל מאגרי האנרגיה לזמינים ומדויקים יותר.

🧠 והשינוי שמתחולל בראש? הוא לא פחות חשוב.
אתם לא רק משתפרים פיזית – אתם מתחזקים מבפנים. הדרך שאתם מתמודדים עם אתגרים, עם רגעי קושי, מתחילה להרגיש אחרת. הריצה מלמדת אתכם לעבור את המכשולים בחיים, גם כשיש את הפיתוי להפסיק.

📌 איך תעשו את זה נכון?
✅ קחו את הזמן – תנו לגוף להסתגל, להתפתח לאט ובצורה חכמה
✅ אל תזניחו את ההתאוששות – היא חלק בלתי נפרד מההתקדמות
✅ תזכרו שהריצה היא קודם כל מסע פנימי – תנו לעצמכם ליהנות ממנו

כל ריצה היא לא רק עוד אימון – היא עוד שלב בשינוי שמתרחש בגוף ובנפש שלכם.

#מוטיבציה #מוטיבציה

10/02/2025

הדרך היא החיים – ללמוד ליהנות מכל צעד

אני זוכר איך אבא שלי היה אומר לי כשהייתי ילד:
"חי, תלמד ליהנות מכל דבר – משטיפת כלים ועד העבודה הכי פחות מעניינת. כי אם לא תהנה, אתה מפספס עוד הזדמנות לשמוח בחלקך ולהיות מאושר".

המילים האלה נחרטו לי בלב, אבל לקח לי שנים להבין עד כמה הן עמוקות.

כשהתחלתי לרוץ מרתונים, חשבתי שהתוצאה היא הכול. השעון, המקום בדירוג, השיאים האישיים – כל אלה נראו לי כמו פסגת ההישג. אבל אז הגיע הרגע ששינה לי את החיים: המרתון הראשון שלי. אני זוכר את עצמי בקילומטרים האחרונים, מותש, מרגיש כל שריר בוער, אבל גם מוצף באושר שאין לו תחליף. הבנתי אז משהו חשוב – לא רק היעד חשוב, אלא הדרך אליו.

מאז, גם כמאמן, אני מקפיד להעביר את המסר הזה לכל מי שאני עובד איתו. מי שלא נהנה מכל ריצה, מכל אימון, מכל תהליך של שיפור, מפספס את הלב הפועם של הריצה. החיים רצים מהר, ורגעי השיא הם קצרים – אם לא נדע לעצור ולהרגיש, נישאר עם המספרים היבשים ועם תחושת ריקנות.

אז איך הופכים את הריצה לחוויה מלאה בהנאה? הנה כמה עצות פרקטיות מניסיוני:

✅ תרגיש את הקצב, לא רק תמדוד אותו
השעון הוא כלי, אבל הגוף שלך יודע הכי טוב. תלמד להקשיב לעצמך, לרוץ לפי התחושות, ולהיות נוכח בכל רגע.

✅ תגוון במסלולים ובנופים
ריצה על אותו מסלול כל הזמן שוחקת. תמצא מקומות חדשים, שבילים לא מוכרים, פארקים שעדיין לא רצת בהם. תן לנוף לרגש אותך.

✅ תרוץ עם אנשים שעושים לך טוב
ריצה עם חברים יכולה להפוך כל אימון לחוויה אחרת לגמרי. תחייך, תצחק, תדבר – הריצה היא לא רק עבודה קשה, היא גם מפגש חברתי ומקור לכיף.

✅ תשנה מטרות ותאתגר את עצמך אחרת
לפעמים כדאי לשים את השעון בצד ולרוץ בלי לחשוב על זמנים. תנסה ריצות הרפתקניות, עליות מאתגרות, או אפילו סשנים של משחקי מהירות שיחזירו לך את הילדות.

✅ תתרכז בתחושות חיוביות
במקום לחשוב על הכאב או העייפות, נסה למקד את תשומת הלב בתחושות של חופש, זרימה, נשימה עמוקה ואנרגיה טובה.

✅ אל תשכח למה התחלת
תחזור לרגע שבו הריצה גרמה לך להתאהב בה. בין אם זה היה כשהיית ילד, כששיפרת שיא אישי, או כשפשוט הרגשת בלתי מנוצח. תחיה את התחושה הזו שוב ושוב.

אני מזמין אתכם להפסיק למדוד את הדרך רק בתוצאות. תתחילו להקשיב לגוף, להרגיש את הקצב, להעריך את הרוח הקרירה בבוקר, את החברים לריצה, את הצעדים שמובילים אתכם קדימה. אל תחכו רק לפסגה – היא תגיע, אבל היופי האמיתי נמצא בטיפוס אליה.

זה הזמן להתחיל ליהנות, לחבק כל רגע, ולהפוך כל ריצה – וכל יום – לחוויה שאי אפשר להחליף.

#מוטיבציה

05/02/2025

מתי החלטתי להפוך למאמן?

לא היה רגע אחד שבו החלטתי להיות מאמן. זה לא קרה ביום מסוים או אחרי ריצה יוצאת דופן. זו הייתה דרך ארוכה, דרך של ריצה, של כאבים, של הצלחות, של אכזבות. שנים של למידה לא מספרים או מחקרים, אלא ממה שהכביש והשטח מלמדים אותך—התורה שבעל פה של הריצה.

הרגעים המכריעים הגיעו דווקא אחרי פציעות. אחרי שהייתי צריך לעצור, לחשוב, להבין מה הגוף שלי מספר לי. הבנתי שכדי להיות רץ טוב יותר, אני לא יכול רק לרוץ חזק, אלא אני חייב ללמוד להקשיב. לא רק לעצמי, אלא גם לאחרים. ההבנה הזו היא שהפכה אותי למאמן. לא התוצאות האישיות, לא המדליות, אלא היכולת להבין לעומק מה עובר על הרץ האחר ולתת לו כלים נכונים להתמודד.

איך צוברים ניסיון אמיתי כמאמן?
הרבה מאמנים בתחילת הדרך חושבים שהדבר הכי חשוב הוא לשלוט בתוכניות אימון, להכיר שיטות מתקדמות ולתת לרצים שלהם תרגילים מדויקים. זה כמובן חשוב, אבל לא זה מה שהופך אותך למאמן גדול.

ניסיון אמיתי נבנה דרך מספר עקרונות:

1. קביעת יעדים אישיים – אתה לא יכול להוביל אנשים למטרות שלהם אם לא חווית בעצמך מה זה להציב מטרה, להתאמן אליה ולהתמודד עם כל מה שבדרך. תבחר יעד—מרתון, אולטרה, שיא אישי—ותראה איך המסע הזה הופך אותך למאמן טוב יותר.

2. למידה מהפציעות –
כל פציעה היא שיעור. כשהייתי רץ צעיר, כל פציעה הייתה נראית כמו אסון. אבל דווקא הפציעות לימדו אותי על טכניקה, על עומסים, על הקשבה לגוף. מאמן טוב לומד מהפציעות שלו וגם מהפציעות של המתאמנים שלו.

3. ליווי רצים לאורך זמן –
מאמן אמיתי לא מסתפק רק באימונים שבועיים. הוא שואל ומעורב גם בחיים של המתאמנים שלו, מכיר אותם לעומק, רואה אותם ברגעי השיא וברגעי המשבר, ככה אפשר באמת להשפיע.

4. יצירת חיבור רגשי –
מאמן הוא לא רק נותן הוראות. הוא מנטור, הוא מקור השראה. מי שגורם לרץ להאמין בעצמו גם כשהוא לא מאמין. מי שנותן לו את ההרגשה שהוא לא לבד, שהוא חלק ממשהו גדול יותר.

מאמן טוב הוא קודם כל אדם שמבין אנשים -
כשאני מסתכל אחורה, אני מבין שזה לא התארים, לא התעודות ולא הניסיון האקדמי שעשו אותי למאמן. זה הדרך שעברתי, החוויות שחוויתי, הכישלונות שספגתי, הרגעים הקשים שבהם גיליתי מי אני באמת. זה מה שאפשר לי לעמוד מול מתאמן ולדבר אליו בגובה העיניים, לא ממקום של עליונות, אלא ממקום של שותפות אמיתית למסע.

אז לכל מי שרוצה להיות מאמן —
תזכרו: זה לא רק להעביר תוכניות. זה להיות שם עם הרצים שלכם, להבין אותם באמת, לחוות איתם את העליות והירידות. וברגע שתעשו את זה, תגלו שהשינוי שאתם יוצרים הוא הרבה מעבר לשדה האתלטי.

כותב שורות אלו הוא המאמן חי פרחי - בעל שיא אישי של 2:24:16 שע' ממרתון ברלין 2008. שירת כקצין הכושר הקרבי של יחידות יהלום, שלדג וחטיבת צנחנים. בשנים האחרונות מאמן את ספיריט - מסגרת מקצועית לאימוני ריצה.

#מוטיבציה

03/02/2025

תנהל את האימון – אל תיתן לאימון לנהל אותך!

אחד הדברים שאני תמיד מדגיש למתאמנים שלי הוא שהשליטה באימון היא שלכם. אתם מנהלים את הקצב, את ההרגשה, את העצירות, את הדגשים. אל תיתנו לאימון להפוך לאוטומטי, כזה שפשוט קורה מעצמו בלי מחשבה.

כשאתם יוצאים לריצה, דמיינו שאני שם איתכם, צועד לידכם, מזכיר לכם מה חשוב:

✅ אל תדלגו על חימום יסודי – תכניסו את הגוף למצב עבודה נכון.
✅ שימו לב לטכניקה ולנשימה – אל תתנו לעייפות לגרור אתכם לסגנון לא יעיל.
✅ היו מודעים לקצב – אל תסתנוורו ממספרים בשעון, אלא הקשיבו למה שהגוף משדר.
✅ אל תדלגו על שחרור – סגרו את האימון נכון, תנו לגוף לספוג את העבודה.

ניהול אימון הוא לא רק פיזי, הוא גם מנטלי. עיצרו רגע במהלך האימון, תבחנו את עצמכם: אני רץ נכון? אני מקשיב לגוף? אני עומד בדגשים שנתנו לי?

מי שמנהל את האימון – שולט בתהליך, מתקדם חכם וממקסם תוצאות.
מי שנותן לאימון לנהל אותו – עלול למצוא את עצמו מגיב, נסחף, ומפספס את הדרך.

זכרו – אתם לא רק רצים, אתם מאמנים של עצמכם בשטח. תנהלו את זה נכון!

#מוטיבציה #נחישות

28/01/2025

סדר, משמעת וריצה למרחקים ארוכים -
הקשר העמוק בין הדרך למטרה

אחד הדברים שאני מקפיד לדבר עליו עם המתאמנים שלי, הוא לא רק איך הם רצים – אלא איך הם מתנהלים. זה מתחיל בפרטים הקטנים, כמו איך תיק האימון שלהם מסודר ברכב, ונמשך אל הדברים הגדולים: ההתנהלות היומיומית, המשמעת, והבחירות שאנחנו עושים כדי להיות במיטבנו.

ההבנה והאמונה שהדרך לריצה מוצלחת עוברת קודם כל דרך הסדר והדיוק. תחשבו על זה: לקום בבוקר, לאכול ארוחה נכונה שתדלק אתכם באנרגיה הנכונה, לשתות מספיק מים ולהכין את הגוף למאמץ – זו לא רק שגרה, זו אמירה. זו דרך לחיות מתוך כבוד לעצמכם ולמטרות שלכם.

כשאני עובד עם מתאמנים, אני מדבר איתם גם על דברים קטנים כמו איזה ביגוד הם לובשים לאימון. בגד לא נוח או לא מותאם – זה כמו לצאת לקרב בלי ציוד מתאים. בדיוק כמו שהשעון המתקדם או נעלי הריצה הכי חדשניות לא יועילו אם לא נדע להשתמש בהם נכון, כך גם המשמעת שלנו נבנית מהפרטים הקטנים.

אני לא שוכח להזכיר להם את הערך של תיק אימון מסודר ברכב. זו אולי נראית נקודה שולית, אבל תיק שמאורגן היטב – עם הבגדים הנכונים, בקבוק מים מלא, נעליים שמתאימות בדיוק למטרות שלהם, ומגבת ריחנית לסיום – משדר הרבה מעבר לארגון. זה משדר הכנה מנטלית. זה אומר: "אני לוקח את זה ברצינות, אני מוכן לכל אתגר."

סדר ומשמעת אינם רק כלים – הם דרך חיים. בריצה למרחקים ארוכים, כל פרט קטן יכול להפוך למשמעותי בקילומטר ה-35. שם, כשאין כוח, והמוח מתחיל להתנדנד, דווקא ההרגלים שבנינו סביב המשמעת מחזיקים אותנו. תזונה נכונה לפני ואחרי אימון, שתייה מספקת לאורך היום, והיכולת לקום בבוקר עם מטרה ברורה – אלה הדברים שמאפשרים לנו להיות לא רק רצים טובים יותר, אלא גם אנשים טובים יותר.

בסוף, ריצה למרחקים ארוכים היא לא רק מבחן פיזיולוגי – היא מבחן מנטלי. והמשמעת היומיומית, ההקפדה על הפרטים הקטנים, והדרך שאנחנו בוחרים ללכת בה – כל אלה הם הכלים שלנו לצלוח את המבחן הזה.
כשאני רואה מתאמן שמגיע עם תיק מסודר, עם חיוך, ועם נכונות ללמוד ולהתפתח – אני יודע שהוא לא רק רץ טוב. אני יודע שהוא יוכל לכבוש כל פסגה שהוא יחלום עליה.

תזכרו, הדרך חשובה לא פחות מהמטרה. ואם היא מסודרת, מדויקת ומלאת משמעות – המטרה תהיה הרבה יותר מתוקה.

#מוטיבציה #נחישות

24/01/2025

מעבר למספרים – הלב של תוכנית האימונים

עולם הריצה למרחקים הוא עולם של מספרים: קצבים, דופק, מרחקים, זמני מנוחה, עומס שבועי, אך מאחורי כל הנתונים מסתתר הדבר החשוב באמת – האדם. האתלט. הלב הפועם שמאחורי הרגליים הרצות.

כרץ ומאמן, למדתי ששום תוכנית אימונים לא מושלמת אם אין בה את החיבור האישי, את התחושה שהאדם שמולי מרגיש שאני רואה אותו, שומע אותו, ומבין אותו. כי כל רץ הוא עולם שלם. לכל אחד יש קצב שונה, נשימה אחרת, ואפילו דריכת רגל ייחודית על הקרקע. המספרים הם רק מסגרת – האדם הוא התוכן.

האימון הנכון לא מתמצה רק בלעקוב אחרי שעונים. הוא מתחיל בהקשבה. מה הרץ מרגיש כשהוא קם בבוקר? איך הגוף מגיב אחרי אימון ארוך? מה עובר עליו ברגעי משבר על המסלול או בחיים שמחוץ לריצה? התחושות הללו הן המצפן שלנו. הן אלו שמאפשרות לי להתאים את התוכנית כך שתהיה לא רק יעילה, אלא גם מרגשת.

המטרה שלי כמאמן היא לא רק להוביל רץ לזמנים טובים יותר – אלא לגרום לו להרגיש מחובר לעצמו ולדרך. אני שם כדי "לשבת על הכתף", לעקוב אחרי כל קילומטר, ללוות במילה טובה כשצריך, ולדייק כשהדרך מתחילה להתעקם. כי מילה טובה יכולה להרים למעלה, אבל גם יישור עדין בזמן הנכון יכול למנוע נפילה.

כשהחיבור הזה נוצר, קורה קסם. הניסוי והטעייה מתכנסים לדרך נכונה וברורה. היכולת להרגיש את הגוף, להקשיב לו ולהגיב בהתאם, הופכת את התהליך למשהו שהוא הרבה מעבר לאימון – זה הופך למסע אישי.

בסופו של יום, המספרים חשובים – אבל רק כשהם משרתים את האדם. אנחנו לא רצים בשביל הגרף או השעון. אנחנו רצים בשביל התחושה הזו, כשכל צעד מסמל ניצחון קטן על החיים, כשכל קילומטר נרשם לא רק ברגליים, אלא גם בלב.

וזו התורה כולה: להכניס את האימון אל תוך החיים עצמם. להפוך אותו למשהו שמרגש, שמניע, שמחבר. כי רק מתוך החיבור הזה אפשר לעוף קדימה, ולא רק לרוץ מהר – אלא לרוץ רחוק.

שתהיה לנו שבת שלום ובשורות טובות לעם ישראל 🇮🇱

#מוטיבציה #נחישות

20/01/2025

לרוץ אל תוך הביטחון העצמי -
איך יש דברים שרק הריצה יכולה ללמד אותנו.

כשיצאתי לריצה הראשונה שלי כילד בן 12, עוד לא ידעתי שזה מסע שישנה את חיי. הייתי הילד הזה בצד, מחוץ למעגל. לא הייתי החזק ביותר, לא המקובל ביותר, ולעיתים קרובות מצאתי את עצמי נאבק להרגיש שייך.

אבל אז גיליתי את הריצה. לאט לאט, צעד אחרי צעד, התחלתי להבין משהו חדש – יש עולם שבו רק אני מול עצמי. בריצה אין תירוצים ואין קיצורי דרך. היא דורשת ממך להתמודד עם הכאב, עם המאמץ, ועם השאלות שבראש. זה לא קל, אבל זה בדיוק המקום שבו הביטחון העצמי מתחיל להיבנות.

אני זוכר את הפעם הראשונה שבה חציתי קו סיום של מירוץ, ואת הקילומטרים האחרונים במרתון הראשון שלי, כשהגוף רצה לוותר אבל הלב סירב. אלה רגעים שבהם אתה מגלה את עצמך מחדש – מי אתה כשקשה, ומה אתה מוכן להקריב כדי לעמוד במטרה שלך.

הריצה לא רק נתנה לי ביטחון, היא עיצבה אותי כאדם. בכל פעם שחשבתי שאני לא מסוגל, בכל פעם שהרגשתי קטן מדי או חלש מדי, היא הוכיחה לי אחרת.
זה לא קרה ביום אחד. זה תהליך – קילומטר אחרי קילומטר, ריצה אחרי ריצה. הביטחון נבנה דרך ההתגברות על הפחדים, על הכישלונות, ועל הקולות הפנימיים שאומרים לך לעצור. הוא נבנה כשאתה רואה שאתה מסוגל – גם כשזה קשה, גם כשזה לוקח זמן.

היום, כמאמן, אני רואה את זה שוב ושוב אצל הרצים שלי. יש משהו מופלא ברגע הזה שבו מישהו מגלה שהוא חזק יותר ממה שהוא אי פעם חשב. הריצה מלמדת אותנו שהגבולות שאנחנו חושבים שיש לנו – הם רק אשליה.

אז אם אתה מחפש דרך לבנות את הביטחון העצמי שלך, תתחיל לרוץ. לא משנה אם זה קילומטר אחד או עשרים. מה שמשנה זה שתצא לשם, תיתן את כל מה שיש לך, ותזכור שהמסע הזה הוא שלך. צעד אחרי צעד, אתה תראה – הכוח האמיתי שלך תמיד היה שם, חיכה שתגלה אותו.

כי בסוף הריצה היא לא רק עם הרגליים – היא עם הלב.

#מוטיבציה #נחישות

15/01/2025

מארו טפרי: מהעלייה לישראל ועד לצמרת העולמית בריצות ארוכות

מארו טפרי, יליד 1992 בעיירה דנגילה שבאתיופיה, הוא סיפור הצלחה יוצא דופן בעולם הריצה. בגיל 14, לאחר שעלה לישראל, מצא עצמו בכפר הנוער בן שמן, שם התגלה כישרונו יוצא הדופן. מהצעדים הראשונים על שבילי הכפר ועד לבמות הגדולות בעולם – טפרי הפך לסמל של נחישות, מחויבות ואמונה.

הקריירה המקצועית שלו החלה לצבור תאוצה במהירות. ב-2016, כבר ייצג את ישראל באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו, ובמהלך השנים שבר שיאים ישראליים פעם אחר פעם: חצי מרתון ב-1:00:51 שעות (2019), 10 ק"מ כביש ב-28:18 דקות (2020), וב-2024, קבע שיא אישי מדהים במרתון עם תוצאה של 2:04:44 שע' – הישג הממקם אותו בין הרצים הטובים בעולם.

בנוסף להישגיו האישיים, מארו זכה במדליית כסף באליפות אירופה במרתון ב-2022 כחלק מהנבחרת הישראלית שזכתה במדליית זהב קבוצתית. שנה לאחר מכן, הוא רשם הישג חסר תקדים כשזכה במדליית כסף באליפות העולם בבודפשט עם זמן של 2:09:12 שעות.

טפרי לא רק מוביל את הספורט הישראלי, אלא גם מייצג את ערכיו הגבוהים. לצד אימונים אינטנסיביים ותחרויות בינלאומיות, הוא מנהל חיי משפחה עם אשתו, האתלטית סלאמוויט באיולין-טפרי, שגם היא מצטיינת בזכות עצמה.

הישגיו המרשימים של מארו מהווים השראה לדור הבא של ספורטאי ישראל. הוא מדגים כיצד עבודה קשה, מחויבות ותשוקה בלתי מתפשרת יכולים להתגבר על כל מכשול ולהוביל לתוצאות ברמה עולמית.
מארו טפרי הוא לא רק רץ – הוא סמל ליכולת לממש פוטנציאל, לא משנה מאיפה מתחילים.

#מוטיבציה

14/01/2025

מהי קואורדינציה, למה היא חשובה, ואיך משפרים אותה בגיל מתקדם?

קואורדינציה היא היכולת שלנו לגרום לכל חלקי הגוף לעבוד יחד בהרמוניה – שרירים, גידים, מערכת העצבים והמוח. זו היכולת לבצע תנועות מדויקות ומסונכרנות. זה אולי נשמע פשוט, אבל מדובר באחת המערכות המורכבות והמרתקות בגוף האדם.

למה היא חשובה לכל אדם?
קואורדינציה היא הבסיס לכל תנועה שאנו מבצעים ביום-יום: מהליכה ברחוב, דרך שמירה על יציבה כשאנחנו נושאים משהו כבד, ועד ביצוע פעולות עדינות כמו קשירת שרוכים. שמירה על קואורדינציה טובה עוזרת לנו להימנע מפציעות, לשפר את שיווי המשקל, ולתפקד ביעילות לאורך כל החיים.

ולמה זה חשוב במיוחד לרץ למרחקים?
לקואורדינציה יש תפקיד קריטי עבור רצים. היא משפיעה על סגנון הריצה, על היעילות האנרגטית ועל מניעת פציעות. רץ שמסוגל לתאם בצורה מדויקת בין תנועות הידיים והרגליים, לשמור על יציבה נכונה ולנצל את המומנטום, יהיה לא רק מהיר יותר, אלא גם עמיד יותר לאורך קילומטרים רבים.

איך משמרים ומשפרים קואורדינציה בגיל מתקדם?
קואורדינציה היא תכונה נרכשת, ואם לא משקיעים בה, היא נוטה להיחלש עם הגיל. אך החדשות הטובות הן שאפשר לשמר אותה ואף לשפר אותה, גם בגיל מבוגר. הנה כמה כלים פרקטיים ופשוטים:

1. תרגילי תיאום יד-רגל:
עמדו במקום, הרימו את ברך ימין וגעו בה עם מרפק שמאל, ואז עשו זאת עם הצד השני. נסו להעלות את הקצב בהדרגה. זה תרגיל פשוט שמשפר את הקשר בין פלג הגוף העליון לתחתון.

2. הליכה בקווים משתנים:
ציירו קו מתפתל על הרצפה או הניחו סרטים ברצף מעוקל והלכו עליו בקצב איטי. אפשר גם לנסות הליכה לאחור או צדי כדי לאתגר את המוח והגוף.

3. ריצה במקום עם שינוי תנועה:
רוצו במקום, ותוך כדי, החליפו פתאום בין תנועות גדולות (ברכיים גבוהות) לתנועות קטנות (קפיצות קלות במקום). אפשר להוסיף תנועות ידיים מגוונות.

4. תרגול על משטחים לא יציבים:
עמדו על פיתה או קרש שיווי משקל תוך כדי ביצוע תרגילים פשוטים כמו מסירות עם כדור. זה מחזק את השרירים המייצבים ומפתח שיווי משקל.

5. משחקי קואורדינציה עם כדור:
משחקי כדור כמו מסירות מהירות או כדרור תוך כדי תנועה הם דרך מהנה לשפר קואורדינציה.

6. שילוב יוגה או פילאטיס:
תרגולים אלו משלבים נשימה, תנועה ושיווי משקל ועוזרים לחזק את הקשר בין הגוף למוח.

תזכורת חשובה:
גם אם אתם רצים מתחילים או מתקדמים, שיפור הקואורדינציה הוא תהליך הדרגתי. אל תמהרו. היו סבלניים, תיהנו מהדרך, וזכרו שהמפתח הוא עקביות.

בסופו של דבר, קואורדינציה היא לא רק תכונה פיזית – היא גם תזכורת לכמה הגוף והמוח שלנו מחוברים. כשאנחנו מתרגלים ומשפרים אותה, אנחנו לא רק רצים טוב יותר, אלא גם חיים בצורה שלמה יותר.

#קואורדינציה

07/01/2025

מסלול האתלטיקה –
המקום שבו רצים מגלים מי הם באמת

יש משהו קסום במסלול ה-400 מטרים. אולי זו העובדה שמדובר בזירה עגולה וסגורה, שבה הכל שקוף. אין שם עליות או ירידות, אין רמזורים ואין רוח שמגיעה משום מקום – רק אתה, הקצב שלך והאמת שלך.

בניגוד לריצות הכביש, שבהן הנופים משתנים והדרך מלאה הפתעות, במסלול האתלטיקה יש פשטות כמעט אכזרית. כל צעד נמדד בדיוק, וכל שנייה מורגשת. כאן אין איפה להתחבא. אתה לבד מול עצמך, מול הזמן, ומול האחרים שבאים להילחם על אותה מטרה – להיות המהירים ביותר.

כשהייתי רץ צעיר, המאמנים שלי הדגישו בכל שנה את החשיבות של ריצות מסלול ואת הערך שבשיפור המרחקים הקצרים יותר – מ-1500 מטרים ועד 10,000 מטרים. כל מקצה במסלול הוא עולם ומלואו. בריצת 1500 אתה מתמודד עם קצב מהיר של כמעט כל מה שיש לך לתת, ובמרחקים הארוכים יותר אתה נדרש לחוכמה, אסטרטגיה וסבלנות כמעט אין-סופית.

במסלול למדתי להקשיב. לא רק לצעדים שלי, אלא גם לגוף, לנשימה, ולתחושות המדויקות שהכתיבו לי את הקצב הנכון. המסלול לימד אותי את החשיבות של משמעת, של שליטה עצמית ושל היכולת להחזיק את עצמך בפוקוס מול הלחץ התחרותי. כל פנייה במסלול דורשת החלטה – להחזיק, ללחוץ או לשמור.

לרצים למרחקים ארוכים, התחרויות במסלול הן לא רק שינוי אווירה – הן שיעור עמוק. ברגעים האלה אתה מבין שבכדי להיות רץ שלם, אתה חייב להרגיש את כל מנעד הריצה – מהמתפרצות של המרחקים הקצרים ועד הסבל המתמשך של הארוכים. המסלול הוא המקום שבו לומדים להוציא את המקסימום מכל צעד, בכל הקפה.

מסלול האתלטיקה הוא לא רק מקום. הוא מראה שמראה לך מי אתה כרץ – וכאדם. עבורי, הוא היה ועודנו הבסיס לכל הישגיי בריצה, הדרך שלי להבין את עצמי טוב יותר ולמצוא את הכוחות שהפכו אותי למה שאני היום.

06/01/2025

למה כ"כ חשוב שהכתפיים שלנו יהיו משוחררות בריצה למרחקים ארוכים?

לפני הרבה שנים, כשהייתי רץ צעיר ומתלהב, המאמן שלי איליה שם לב להרגל שלי לכווץ את הכתפיים בזמן ריצה מהירה. איליה עצר אותי באמצע אימון, הביט בי ואמר: "חי, כתפיים נוקשות זה כמו לרוץ עם משקולות על הגוף. שחרר אותן, תן לעצמך לנשום וזכור את הביטוי מהיר ומשוחרר".

לא הבנתי אז עד כמה הערה פשוטה כזו יכולה לשנות את כל הגישה שלי לריצה. עם הזמן, גיליתי שכתפיים רפויות הן לא רק עניין של נוחות, אלא גם של יעילות. כשהכתפיים נוקשות, כל הגוף עובד קשה יותר – הנשימה מתקשה, הזרועות זזות פחות בחופשיות, ואפילו הרגליים מושפעות, כי התנועה הופכת לפחות זורמת.

אני זוכר מרתון אחד במיוחד, שבו מצאתי את עצמי בקילומטר ה-30 מתמודד לא רק עם הכאב ברגליים, אלא גם עם תחושת כובד בכתפיים. זו הייתה תזכורת עד כמה החלק העליון של הגוף חשוב, אפילו כשאנחנו מתמקדים בעיקר ברגליים.

כששחררתי את הכתפיים, הנשימה שלי הפכה חלקה יותר, הצעד קליל יותר, והאנרגיה התפזרה בצורה מאוזנת יותר בגוף. זה היה כמו לשחרר בלם נסתר.

אז איך משחררים את הכתפיים?
זה מתחיל במודעות. בזמן שאתם רצים, נסו לבדוק מדי פעם את מצב הגוף שלכם. אם אתם מרגישים שהכתפיים עולות למעלה, תנו להן ליפול בעדינות, כאילו מישהו מושך אותן למטה. דמיינו שאתם מרימים את הידיים לאחוז ביצים – חזק מספיק כדי שלא יפלו, אבל עדין כדי שלא ישברו.

בסופו של דבר, ריצה היא חוויה זורמת. כשהכתפיים רפויות, כל הגוף שלכם יעבוד בהרמוניה, ואתם תגלו שכוחכם נשמר גם בקילומטרים האחרונים.

שתפו – גם אתם מצאתם את עצמכם מתמודדים עם כתפיים נוקשות בריצה? איך למדתם לשחרר?

📷 עבדכם הנאמן בתחרות 10 ק"מ בסמוך לברלין שאורגנה על ידי מועדון הריצה Die Laufpartner שהייתי חבר בו בין השנים 2011 - 2007. את הקבוצה מאמן חברי היקר Volkmar Scholz

Spirit on Line

27/05/2025

24/02/2025

10/02/2025

05/02/2025

03/02/2025

28/01/2025

24/01/2025

20/01/2025

15/01/2025

14/01/2025

07/01/2025

06/01/2025

Address

Telephone

Website

Alerts

Contact The Business

Shortcuts

Share

Category