18/04/2024
לא היה מקום לזוז
תמיד לפני ערב שאני מתכנן יש לי בראש את החשש הזה שאף אחד לא יבוא
מחשבה דפוקה, כי בכל אירוע שהרמתי הגיעו כמות פסיכית של אנשים
אבל אי אפשר לתת לעובדות לבלבל אותי, אז אני חושש מזה
והנה עכשיו
מתקרב השחרור שלי מהמילואים
מתקרב פסח
וחייבים לחגוג עם המתאמנים שלי
בשלב כלשהו, אחד החבר'ה בערב אמר לי 'שמע זה רעיון שיווקי גאוני'
אבל האמת היא שעשיתי את זה נטו מתוך האהבה שלי למתאמנים ולעבודה שלי
אם על הדרך זה יהיה פרסום טוב אז למה לא, אבל זה לא המניע
אתמול בערב עשינו ערב למתאמנים של הסטודיו
סגרנו עם בר בחריש, הוצאנו שתיה, אלכוהול, צ'יפס, נשנושים
היתה מוזיקה, מזג אוויר טיל, אווירה כיפית
ויצא שהגיעו כל כך הרבה מתאמנים עד שהמלצרית כבר ביקשה מאיתנו לזוז קצת כי לא היה לה מקום לעבור
הכי מרגש אותי ומשמח אותי בעולם לראות איך כל אחד שם מוצא חברים חדשים, מתחבר, מדבר על אימונים ועל החיים, משתף צחוקים על הצוות או על הסטודיו
בסוף זו המטרה - ליצור קהילה.
אצלי אין סתם 'להתאמן וללכת'
בסטודיו שלנו מי שמצטרף, נכנס לבית ולמשפחה
אני יודע שכל סטודיו אומר את זה
אבל כמה סטודיואים באמת משקיעים בשביל זה?
הרמנו כוסית
הזכרנו את החטופים שלנו
הזכרנו את החיילים שלנו בכל חזית
ובעיקר ידענו שזה ערב אחד מיני רבים
שהופכים את הקהילה שלנו למשפחה אחת אדירה
לחיי עוד ערבים כאלה
לחיי עוד מתאמנים כאלה
ולחיי צוות החלומות שיש לי, בניצוחה של Sarit Hen שבפועל סגרה עם הבר, ווידאה הגעות, ולמעשה עשתה הכל.
