14/11/2024
אני ממשיכה ללמוד, לחקור ולצמוח – לא משנה מה החיים זורקים לעברי. במשך שנים, מחלת הקרוהן הייתה הגורם שהוביל אותי לזוז מהמקומות שלא היו נכונים לי – אם זה בעבודה, בלימודים ואפילו במערכות יחסים.
היו פעמים שלא הייתי בטוחה אם להישאר בעבודה מסוימת או לסיים קשרים, והקרוהן היה שם, כמו מצפן פנימי, להראות לי את הדרך. למשל, באחת הפעמים שרציתי להתפטר מעבודה, התלבטתי מאוד והייתי חסרת החלטה. בדיוק אז הרגשתי לא טוב ונאלצתי להתאשפז ליומיים. במהלך הימים האלו, וגם בזמן שהייתי בבית בהתאוששות, הקולגות שלי התקשרו ודאגו לשלומי, וידאו שאחזור רק כשארגיש טוב ושאני באמת חשובה להם. זה גרם לי לחשוב: ״אם אלו האנשים שעובדים שם, אולי המקום הזה מתאים לי יותר ממה שחשבתי." בסוף נשארתי שם כמה שנים, רכשתי כלים וידע חשובים שאני משתמשת בהם עד היום.
בשורה התחתונה, הקרוהן שלי תמיד כיוון אותי למקומות המדויקים לי. כשסטיתי מהדרך, הוא ידע 'לכאוב' מספיק כדי להחזיר אותי למסלול – ואני לא מגזימה, הוא בהחלט ידע להכאיב.
היום, אני מבינה שהקרוהן הוא המתנה הכי טובה שיכולתי לקבל. בזכותו למדתי לאהוב את עצמי, להבין מה באמת חשוב לי, ולהקשיב לקול הפנימי שלי. כל יום הוא תזכורת לחוזק שלי, ואני מודה על הדרך שהוא הוביל אותי בה – דרך שהתגלתה כמדויקת לי, גם אם לפעמים הייתה קשה.
#קרוהן #מחלת #קרוהן #מחלתקרוהן #מתנה #חוזק #שיעורים #מצפןפנימי
