25/09/2017
המודעות להפחתת צריכת המלח עולה בשנים האחרונים וגופים בינלאומיים כמו ארגון המזון העולמי וגם משרד הבריאות הישראלי שמו להם למטרה להפחית את צריכת המלח ע"י הסברה. היעד של משרד הבריאות הוא להפחית את צריכת הנתרן בישראל ל-6 גרם ליום עד שנת 2020. הפחתת צריכת המלח צריכה להיעשות בהדרגה כדי להרגיל את חוש הטעם ולהסתגל לאכילה של מזונות מלוחים פחות, על מנת לעבור בקלות לתפריט מופחת מלח.
ההמלצה לצריכת נתרן בישראל היא כ-1500 מ"ג ליממה ומקסימום עד 2000-2400 מ"ג, בערך כפית אחת של מלח ליום (5-6 גרם מלח ליום). ההמלצות לילדים אף מחמירות יותר:עד 1500 מ"ג ליממה עד גיל 3, 1900 מ"ג עד גיל 8, ועד 2200 מ"ג בגילאים 9-13, אבל הצריכה הממוצעת גבוהה בהרבה וע"פ סקרים שנעשו בארץ מגיעה לפי 1.5-2 אצל מבוגרים!!!
בשוק קיימים היום מוצרים המסומנים כמופחתי מלח או דלי מלח, למה הכוונה?
נטול נתרן: מכיל עד 5 מ"ג נתרן ל-100 גרם מוצר
דל נתרן: מכיל עד 100 מ"ג נתרן ל-100 גרם מוצר
מופחת נתרן: מכיל 25% פחות ממוצר דומה
אם כך, מה אנחנו הצרכנים יכולים לעשות כדי להפחית את צריכת הנתרן?
1. לקרוא היטב את הערכים התזונתיים על גבי אריזת המוצרים. מילים כמו: מלח או מונו סודיום גלוטמאט ברשימת הרכיבים, יכולות להעיד על המצאות נתרן. וכפי שכבר למדנו, ככל שהמילה "מלח" תופיע בקדמת הרשימה, נדע שכמות המלח היחסית גבוהה במוצר. לכן חשוב להשוות בין המוצרים, ולבחור את המוצר המכיל את כמות הנתרן הקטנה ביותר.
2. בבישול הביתי מומלץ להפחית בהדרגה את כמויות המלח ובמקומו להוסיף תבלינים אחרים כמו כורכום, כמון, שום בצל ופפריקה וכן מבחר של עשבי תיבול כמו פטרוזיליה, שמיר, בזיליקום.
3. צמצמו את השימוש ברטבים מוכנים כמו רוטב סויה או אבקות מרק והכינו בעצמכם את הרוטב מעשבי תיבול ותבלינים. אגב, עוף ללא עור יכיל פחות מלח, ושטיפת העוף לפני הבישול תפחית את כמות המלח.
4. ליד השולחן, מומלץ לחשוב פעמיים ולטעום את האוכל לפני שמנערים את המלחייה מעל הצלחת. או פשוט להתחיל להשאיר את המלחייה במטבח ;)