29/11/2022
כמה אמון באמת צריך להיות בין מתאמן למאמן?
בעבר כתבתי כבר איך מערכת יחסים בין מאמנים ומתאמנים צריכות להיראות, לתפיסתי, והפעם אני רוצה להתמקד בעיקר ב *אמון*.
מידה מסוימת של אמון, בין הצדדים היא מן הסתם הכרחית כדי שהמאמן, יוכל לקבל מידע אותנטי מהמתאמנים שיעזור לו לקבל החלטות טובות יותר, וגם לכיוון השני כמובן: מהמאמן כלפי המתאמנים, כי אם המתאמן/ת מאמינים שהמסלול שמוצע להם יקרב אותם למטרה: כנראה תהיה נכונות גבוהה יותר להשקיע את המאמץ🙂
אחרי שזה נאמר, חשוב להדגיש שאמון זה ספקטרום:
מצד אחד, מידה נמוכה מידי של אמון יכולה לתקוע את התהליך בשלבים מאוד מוקדמים.
מהצד של המתאמן זה יכול להיות למשל מצב של זלזול בחשיבות של חימום, או לשמור חזרות ברזרבה ואולי חוסר נכונות לשים דילואד אם נראה שצריך- ואז אולי להיגרר לפציעות.
מהצד של המאמן יכולה להיות סיטואציה שהוא לא מאמין לדיווחים של המתאמן מחוץ לחד"כ (אם זה בהקשר של תזונה, מעקב צעדים, תרגול תנועתיות וגמישות וכו')- ואז במקרה שהמתאמן תקוע, במקום שתהיה פעולה מול זה, הוא יכול פשוט להתעלם ולהגיד "אתה לא מנסה מספיק".
בקצה השני הספקטרום, אמון בלי גבול יכול גם להיות בעייתי לשני הצדדים:
אם המתאמן מסתכל על המאמן כמו חצי אלוהים ומבחינתו מה שהוא אומר קדוש אז הוא נכנס לטריטוריה של "עתירה לסמכות" והוא בעצם מכבה את יכולות החשיבה הביקורתית שלו (זה יכול להתבטא בהתעלמות מכאב למשל, או חוסר רצון לשנות דברים אפילו אם צץ צורך כזה).
מנקודת המבט של המאמן, זה אומר לסמוך על המתאמן על "עיוור", ובעיניי, כמאמן זו קצת עצלנות: בעצם לא לשאול בכלל מה קורה מחוץ לאימונים ואיך הוא מסתדר עם "שיעורי הבית" (אימונים עצמאיים, תזונה, שינה וכו').
כמו בהרבה נושאים, המצב האופטימלי הוא כנראה איפשהו באמצע:
אם את/ה כמתאמן/ת לא בטוחים במשהו, מותר להטיל ספק ומותר לשאול שאלות מאתגרות ומאמן טוב, בעיניי, יגלה פתיחות.
במקביל, אחרי שהכל "מיושר", לבנות שריר ולפתח כוח אלו תהליכים שלוקחים זמן והם דורשים עקביות ולכן גם לא לשנות דברים כל יומיים וחצי, אלא להשקיע את המאמץ ולהאמין בתהליך הם משמעותיים מאוד!💪
