24/06/2025
אכילה רגשית
🍽️ הגוף שלנו בזמן מלחמה | תזונה, סטרס וקבלה עצמית 🌪️
בין אזעקה לאיראן, בין ארה"ב לישראל – לא משנה אם תקראו לזה מלחמה, טריגר עולמי או אפילו משולש רומנטי – בסוף זה אנחנו, בגוף שלנו, מול מקרר פתוח, בלי אוויר, עם לב דופק, ומול שוקולד וירקות ופירות וסיר פסטה ועוד אוכל מנחם ,ושוב - חטיף. משהו מתוק וקצת מלוח מהבוקר!
ולא,
את לא לבד.
ואת לא היחידה שאכלה בלי שליטה. ולא, זה לא אומר עלייך כלום חוץ מזה שאת אנושית.
אז בואו נדבר תכלס: למה אנחנו אוכלות ככה בזמן סטרס?
בזמן לחץ הגוף מפריש קורטיזול – הורמון הסטרס.
הוא שולח אותות למוח שמפעילים צורך במתוק, שמן, פחמימה. זה הישרדות. הגוף מבקש אנרגיה זמינה ומהירה, כדי "להגן" עלייך. לא בגלל שאת חלשה – אלא בגלל שאת שורדת.
מהי אכילה רגשית?
אכילה רגשית זו הדרך שלנו לנסות לווסת כאב, פחד, עצב או תסכול – דרך אוכל. זה מנגנון הרגעה. לפעמים זו הדרך היחידה שהכרנו.
איך מתמודדים עם זה?
קודם כל לא להלקות את עצמך. לא להאשים. לא להקטין.
להבין שזה קרה כי היית צריכה לנשום – והאוכל עשה את זה זמנית.
לשאול את עצמך בעדינות:
מה אני באמת מרגישה?
מה אני צריכה עכשיו?
לייצר סדר יום קטן – כוס מים, הליכה קצרה, נשימה מודעת, חזרה לפעילות.
🌿 קבלה עצמית היא התחלה של שינוי אמיתי.
גם אם עלית קצת במשקל – את עדיין יפה, עדיין מדויקת, עדיין את.
את לא "מקולקלת" – את פשוט בטראומה קולקטיבית.
והדבר הכי עוצמתי שתוכלי לעשות עכשיו – זה לבחור אחרת.
💡 עכשיו, כשיש רגע של רגיעה – אפשר לבחור מחדש:
לאכול מתוך בחירה, לא מתוך בריחה.
לשים לעצמנו יעד קטן (ולחגוג כל שלב).
לחזור לזוז – אפילו 10 דק’ ביום.
להזין את עצמנו – פיזית ונפשית.
מה הגוף שלנו עובר בין מעברים?
כשעוברים ממלחמה לשגרה, הגוף מתבלבל. הוא עדיין דרוך, סוחב עייפות, נשימה שטחית, וחוסר ויסות.
זה בסדר אם אין חשק לזוז או לבשל. אבל בדיוק אז – צעד קטן אחד משנה הכול.
🎯 הכי חשוב – לזכור שאת לא לבד. ואת לא צריכה להיות מושלמת כדי לחזור לעצמך.
באהבה,
שרי ביק
מאמנת כושר | מאמנת תזונה | קואצרית ומנטורית | מטפלת רגשית | מלווה תהליכי העצמה
