07/08/2017
אהבה מתחילה מבפנים.. טו' באב שמח לכולן..
המסע שלי לעולם התנועה והכושר, החל בחיפוש שלי כנערה אחר משהו שיוכל לספק לי נחת ושקט נפשי בימי הבגרות הלא פשוטים שעברו עלי.
ההערכה העצמית הנמוכה שהייתה לי, הביאה אותי לחוסר כבוד כלפי הגוף שלי מה שהעיר והזין בתוכי רגשות שליליים חזקים לגבי העצמיות שלי - הפנימיות שלי וגם לגבי הנראות שלי- החיצוניות שלי.
החיצוניות השפיעה על הפנימיות ולהיפך.
למזלי, אותן התחושות והקולות שניסו להנמיך אותי, בראו בתוכי את הרצון והכמיהה לפעילות גופנית (ומהר מאד הפכו גם למקצוע). למעשה, הבנתי שהדרך הטובה ביותר להשלים עם הגוף שלי, הוא לא להתרחק ממנו אלא דווקא לעבוד איתו ובאמצעותו, ומתוך כך לאהוב את המתנה היקרה לי מכל, את הבריאה הכל כך מתוחכמת והמופלאה הזו הנקראת – גוף.
במהלך המסע, גיליתי את העוצמה והביטחון שיכול לתת מראה חטוב ו"חזק" (אפשר ללבוש הכל או ללבוש מעט..), עוצמה וביטחון שהפכו אותי גם לבעלת אגו גברי במקצת בכל פעם שהרמתי, הנפתי, משכתי משקלים הכבדים ממני.
יחד עם התחושות החדשות קיננה בי מעין תחושה של העדר נשיות.
כעבור שנה של אימונים, שעסקו בפיתוח גוף (אימוני כח בעיקר), טסתי למזרח למשך 6 חודשים בהם אכלתי (והרבה... כי אין על האוכל במזרח 😉 ), אחוזי השומן שלי עלו משמעותית, אזורים שונים בגופי שהתרגלו להיות שריריים (למעשה כל חלקי גופי התרגלו להיות שריריים..), ריפדו עצמם ברקמות שומן מאושרות שלא הרגישו צורך לעמוד בסטנדרט המערבי.
רקמות השומן המאושרות שלי גרמו לי להרגיש אישה! לא היה זה ממקום של אכילת יתר (בשלב מסוים הפחתתי בכמויות האוכל..) אלא, ממקום המאפשר איזון בין הצורך שלי להראות חטובה וחזקה לבין הצורך שלי להרגיש בגוף של אישה - ואין הם צריכים להיות בסתירה.
אישה, יכולה לבטא את הנשיות שבה עם מסת שריר גבוהה או עם אחוזי שומן גבוהים כל עוד היא מודעת לגופה ולנוכחות שהיא מביאה איתו לעולם (מה שמרגיש לה הכי נכון).
כשחזרתי ארצה, ההתעסקות רק בגוף, שוב העירה בי את תחושת החוסר. גיליתי, שהמראה החיצוני יפה ככל שיהיה, אינו מצליח למלא את תוכן הכלי היקר ואת אשר היה חסר בתוכי. למעשה הגילוי הזה גרם לי להתבונן במה שהיה חסר בי, התחלתי להתייחס לפנימיות שלי.
ברגע אחד נחשפתי לכך שהכח החיצוני אינו בהכרח מעיד על הכח הפנימי ובעקבות ההבנה הזאת.. אימנתי את עצמי גם בגוף וגם בנפש.
נרשמתי ללימודי פסיכותרפיה גופנית – שיטת טיפול המציבה את הגוף במרכז, ככלי הטיפול הכי נגיש והכי מוחשי המשווע ליחס שלא תמיד מתקבל על ידנו.
"כבעלי הבית" של גופנו, פעמים רבות אנו מתעלמים/ות ממנו ומהאותות שהוא שולח אלינו, שוכחים מקיומה של השוכנת בקרבנו – נפשנו, שהדרך היחידה שלה לדבר אלינו היא דרך הגוף.
לעיתים מגיעים/ות אנו לידי חולי, שגם הוא, כמו כל הפרה של השגרה והאיזון בחיינו, מעניקים לנו את ההזדמנות להתבונן במציאות שלנו ואולי להתחיל לוותר על הצורך הבלתי מוסבר "לרדת" על עצמנו ועל מראה גופנו שלא בצדק.
אך הזדמנות זו בעיקר מעניקה את ההכרה במשמעות הקיום של גופנו – ועד כמה היא אינה מובנת מאליה.
ההקשבה לגוף היא הכרח למציאת איזון והרמוניה רוחנית ופיזית.
אין אנו צריכים לחכות לחולי, בכדי להוקיר ולהודות לגוף שלנו על מה שהוא מעניק לנו בכל רגע ורגע ואל לנו לפחד ממנו ולהזניח אותו או לחשוב שגוף וכושר הן מילים גסות.
חלק מההוקרה וההכרה ביכולות ובמגבלות שלנו (כי גם הן קיימות אך ברות שינוי) הם לתת לו את מה שהוא זקוק לו יותר מכל – תנועה 🤸♀️
כיום כעבור 12 שנים בהן זכיתי לאמן ועדין זוכה לאמן נשים שונות החל ממתבגרות וכלה בנשות הגיל השלישי המופלאות והחזקות, שמוכיחות לי בכל פעם מחדש שניתן להגיע לתוצאות והישגים בכל גיל.
כי להיות בכושר אינו אומר להיות טובה מאחרות אלא להיות יותר טובה ממה שהיית.
אני מבינה, עד כמה חשוב הדיאלוג עם הגוף שלנו בכל מיני שלבים בחיים ואת ההשפעה המכרעת על דרך החשיבה וההתנהלות היומיומית.
אני מזמינה אותך להתחיל להתיידד עם הגוף ולא להימנע ממנו!
לייעוציים, שאלות, הכוונות וקביעת אימונים אני כאן בשבילך.
עינב.
