10/11/2016
אחד ההרגלים שאימצתי לעצמי לאחרונה, הוא האזנה להרצאות ב-TED. יש שם הרצאה כמעט בכל נושא שאפשר לחשוב עליו, ההרצאות קצרות (לכל היותר 20 דקות) והמרצים מעולים. פשוט תענוג.
הבוקר שמעתי את ההרצאה הזו:
Isaac Lidsky: What reality are you creating for yourself?
https://go.ted.com/Cy3y
איזק הוא איש מעורר השראה (לא אגלה לכם את הפרטים כדי לא לקלקל את ההפתעה שבהרצאה) וגם הנושא שדיבר עליו מעניין בעיני מאוד. ממליצה לכם להשקיע קצת פחות מ-12 דקות ולהאזין להרצאה שלו.
הוא פותח את ההרצאה בסיפור שמדגים מה שהוא קורא לו - לחיות עם עיניים פקוחות, מבלי באמת לראות.
בהרצאה הוא סוקר את הגורמים השונים שגורמים לנו לשים פילטרים שונים על המציאות ומונעים מאיתנו לראות אותה נכוחה: רגשות, זכרונות, פרשנויות, אמונות, פחדים ועוד.
אפשר לומר הרבה על הנקודות השונות שהוא מונה. בחרתי להתמקד בנושא הפחד.
ההסבר שאיזק נותן לנושא הפחד מצא חן בעיני בפשטותו. הוא מסביר שפחד גורם לנו להחליף את הלא-נודע בגרוע מכול.
ברגע שבו אנחנו זקוקים לכל היכולת שלנו לחשוב בצורה הגיונית, הפחד נכנס לפעולה וגורם לנו לייצר תגובה רגשית שמעוותת את תמונת המציאות.
בשפת הטרילותרפיה: הראש שלנו, שמת מפחד, "לוקח אותנו לסיבוב". איך הוא עושה את זה? על-ידי זה שהוא מקרין לרגש תמונות של הנורא מכל, שצפוי לקרות לנו, אם רק נעשה את הדבר הזה שהוא פוחד ממנו. הרגש מאמינה, ומגיבה בהתאם. ואנחנו מוצאים את עצמנו קפואים ולא מסוגלים לפעול.
אז איך אפשר לנצח כאן? איך אפשר לעבור דרך הפחד ולהצליח לפעול נכון?
מה שנדרש הוא, להיות מסוגלים להתבונן על המצב "מהאמצע".
מהאמצע, אפשר לקלוט שהסיפור שהראש מספר לנו הוא לא אמת אובייקטיבית.
מהאמצע, אפשר "לראות" את הראש ואת הפחד שלו.
מהאמצע, אפשר גם לחבק את הראש, להרגיע אותו ולהסביר לו שהתמונה הנוראית שהוא מקרין, אינה הכרח המציאות.
תחשבו לרגע על הראש שלכם כעל ילד קטן שמאוד פוחד ממשהו. נניח שהוא מספר לכם שהוא פוחד להרים את היד בכיתה ולענות על שאלה שהמורה שאלה, כי אם במקרה יענה תשובה לא נכונה, הילדים יצחקו עליו.
מה תגידו לו? איך תעזרו לו? רובכם ודאי יודעים לענות על כך.
תעזרו לו לגלות שהוא ברוב המקרים יודע את התשובה הנכונה.
תעזרו לו לספר לכם שהיה מקרה של מישהו שענה תשובה לא נכונה ודווקא לא צחקו עליו, כי התשובה היתה מקורית ומעניינת.
תזכירו לו שהוא חכם, ובעל חשיבה מקורית.
תזכירו לו שהוא יכול.
וגם... תזכירו לו שאתם אוהבים אותו.
בשורה התחתונה, תעזרו לו ליצור תמונה אחרת מזו שהוא מקרין לעצמו בראש. תמונה מיטיבה יותר, שמציירת מציאות חיובית ומקדמת.
וכך, יש סיכוי, שבפעם הבאה שהמורה תשאל שאלה, הוא יעז להרים את היד ולענות את התשובה.
בדיוק באותו האופן תוכלו להתמודד עם הפחדים שלכם.
על ידי כך שתציירו לעצמכם תמונת מצב אחרת, מיטיבה יותר, מקדמת יותר.
כל מה שצריך, זה למצוא אפשרות אחת, שונה מהתמונה של הגרוע מכל שהראש מקרין לכם.
כי אם יש עוד אפשרות אחת, סימן שהתמונה הגרועה מכל היא לא האפשרות היחידה, ומן הסתם יש עוד אפשרויות.
זו התבוננות מן האמצע. התבוננות שבה אתם מסתכלים על עצמכם כמו מהצד. ומהמקום הזה יכולים לראות את הסיפור שהראש מספר לכם, מבלי להזדהות איתו.
במקביל, הזכירו לעצמכם את החוזקות שלכם, את היכולות שלכם, והעלו זכרונות של מקרים שבהם פעלתם באופן דומה לזה שנדרש במקרה זה והצלחתם.
וכמובן, אל תשכחו להזכיר לעצמכם שאתם אהובים. לא מבחוץ. מבפנים. אהבה עצמית היא סוג של קסם, שמאפשר "לעוף על החיים".
זה החיבוק שההורה הפנימי שבתוככם, יכול לתת לראש, הילד הפנימי, כדי לחזק ולהעצים אותו ולאפשר לו לפעול באופן מיטבי.
איזק מדבר על הפחד ועל עוד כלים שניתן להשתמש בהם כדי לחיות בעיניים פקוחות לרווחה ולראות את המציאות. כדאי להקשיב.
Reality isn't something you perceive; it's something you create in your mind. Isaac Lidsky learned this profound lesson firsthand, when unexpected life circumstances yielded valuable insights. In this introspective, personal talk, he challenges us to let go of excuses, assumptions and fears, and acc...
