28/04/2023
כולם מדברים על כישלון
אף אחד לא מדבר על קונטקסט
בימים האחרונים בעולם הספורט ואפילו מעבר, מסתובב הראיון האמוציונלי של יאניס אנטטקומפו, כוכב הנ.ב.א, שזכה באליפות לפני שנתיים עם קבוצתו המילווקי באקס. לכאורה המסר המרכזי שמנסים להעביר מהסרטון הוא שלא כל עונה שאינה מסתיימת באליפות, היא כישלון. ושלהצלחה יש שלבים וחוסר הצלחה היא אחד מהשלבים בדרך להצלחה.
רגע לפני הקונטקסט, בואו נדבר על שפה- האדם כחיה תקשורתית מעצב את חוויותיו דרך השפה כמנגנון עיקרי, והמילה ׳כישלון׳ היא מילה חזקה שלרוב מתארת חוסר הצלחה משמעותי, או במונחים של ביצוע אפילו ׳choking׳, כלומר ביצוע חריג שאי אפשר להסביר אותו דרך טעות סטטיסטית בעקומה הנורמלית של יכולת הספורטאי/קבוצה.
במקרה של מילווקי השנה- לא משנה איך תקראו לזה, הקבוצה שיחקה מתחת ליכולת שלה באופן חריג, וזה עלה לה בהפסד בסיבוב הראשון של הפלייאוף. מילווקי הייתה מקום ראשון בעונה הסדירה ושיחקה מול מיאמי שעלתה מהמקום השמיני בפליי-אין בכלל(לשם השוואה זה כמו שמכבי חיפה יפסידו להפועל חדרה 4 משחקים מתוך 5). לא מדובר על העונה שעברה שבה הפסידו במשחק 7 של חצי גמר המזרח, או על לברון ג׳יימס שהגיע 10 פעמים לגמר וניצח ׳רק׳ 4 מהם שאנחנו יכולים לומר שלא מדובר בכישלון אלא חלק מסטטיסטיקה מהותית במשחק שבו מספר הדגימות(זריקות לסל) הוא במאות כל משחק ולשברי אחוזים יש משמעות קריטית בניצחון או הפסד.
(גם ההופעה ההירואית של ג׳ימי באטלר לא מסבירה את זה)
בהתבסס גם על שאר חלקי הראיון, יש פה חוסר לקיחת אחריות של יאניס על הופעתו (50% מהעונשין בסדרה, ועל זה מיאמי שיחקו), על חברו הכוכב הנעלם קריס מידלטון ועל מאמנו שלקח החלטות לא טובות כל הסדרה. אולי בגלל מעמד החוזים שלהם הוא לא רוצה ליצור נרטיב שיפרק את הקבוצה לשנה הבאה ולכן לקח את התשובה למקום אמוציונלי.
שוב- נכון, הפסד הוא אבן דרך בתהליך לניצחון. כל שנה יש רק מנצחת אחת ו31 שאינן מנצחות, ובכלל המילה ׳תהליך׳ היא מילה נדירה בתקשורת הספורט. התשובה של יאניס היא תגובת מטוטלת(מילה פופולרית בימינו) להלך הרוח הזה של ה׳סקאנדל או פסטיבל׳/׳hero or zero׳ ,תפיסה שהיא באמת רעה חולה בספורט(במיוחד בישראל). אבל המטוטלת במקרה הזה לא בקונטקסט הנכון, יש כאן חוסר הצלחה קיצוני שמצריך תיחקור עמוק ושאלת שאלות קשות בבניית הקבוצה קדימה אם היא רוצה לחזור לתמונת האליפות בחלון הקריטי שיש לה את הכוכב הנדיר הזה.
הרעיון הכללי נכון וחשוב. המקרה הפרטי לא מדויק. יאניס, אנחנו אוהבים אותך. נתראה שנה הבאה 💚
