בשיטות האימון המסורתיות אנו מפתחים יכולות מאוד ספציפיות אך במציאות נדרשת מאיתנו תנועתיות חזקה, מהירה וקואורדינטיבית בשלושה מימדים.
רוב שיטות האימון אינן עונות על צורך זה, מאחר והם פותחו מנקודת מבט ספורטאית תחרותית וברוב המקרים מתחום פיתוח הגוף.
רבות משיטות האימון שמות דגש יתר על כושר אירובי דרך פעילות ממושכת בקצב נמוך, אחרות שמות דגש יתר על גודל וכח מירבי ספציפי על ידי אימוני כח בלבד, ללא התחשבות
בגורמי כושר אחרים.
כושר גופני אמיתי ורלוונטי חייב להיות פונקציונאלי.
היכולת לפעול באינטנסיביות גבוהה, במישורי תנועה רבים בו זמנית, שוב ושוב וכל זאת תוך כדי התאוששות מהירה היא מתאימה יותר לבריאות וכושר אמיתיים.
כיום, הרוב המוחץ של שיטות האימון לא עומד בדרישות אלה, מה גם ששיטות האימון בדרך כלל אינן מקדישות את תשומת הלב הראויה למניעת פציעות ולבניית מתאמנים עמידים יותר בפני פציעות.
הפוקוס המרכזי של TACFIT:
TACFIT פותחה במקור עבור יחידות משטרה וצבא, אשר נדרשו ליכולות רבות ומגוונות בו זמנית, לכן שיטת אימון זו הינה מקיפה ורבגונית. TACFIT מתמקדת בבניית יכולות כגון: סיבולת פונקציונאלית, כח בטווחי תנועה גדולים, מהירות בליסטית תלת מימדית בכל מישורי התנועה, זריזות וקואורדינציה בשילוב עם התאוששות פעילה ומניעת נזקים גופניים.
יחד עם זאת התוכניות הן מגוונות ושונות כדי למנוע שעמום והתרגלות לתוכניות האימון.
האלמנטים העיקריים באימון TACFIT :
מניעת פציעות – עבודה פונקציונאלית בטווחי תנועה גדולים מאלה בהם נתקל המתאמן מחוץ לאימון, כך שהגוף מסוגל לפעול בקלות בכל טווח תנועה.
חיסון הגוף לפגיעה- הכנה מקדימה של רקמות החיבור, מפרקים ונוזלי המפרק לפעילות על מנת למנוע פגיעה ולשפר את יכולת הגוף לספוג זעזועים והלם חיצוני.
התאוששות אקטיבית- אימונים ספציפיים בעצימות נמוכה המיועדים לעודד התאוששות ממאמצים עצימים, למנוע אימון יתרover training) ) שיפור זרימת הדם והקטנת כאבי שרירים המתרחשים לאחר אימונים אינטנסיביים.
מוכנות פיזית כללית- שיפור היכולת לבצע פעולות בעצימות ובתדירות גבוהה, ושיפור מהירות ההתאוששות בין ביצוע הפעולות.
מוכנות פיזית פרטנית- שיפור יכולות גופניות מורכבות המתרחשות במישורי תנועה רבים, ושיפור יכולת קואורדינטיבית מרחבית.
אימון איכותי תמיד יכיל את המרכיבים הבאים:
תנועתיות פונקציונאלית – על התרגיל להכיל מגוון רחב של יכולות תנועתיות.
עליית קושי מתמדת – האימון מוכרח לגרום לגירוי מתגבר של השרירים.
עליית מורכבות - התרגיל מוכרח להגדיל את האתגר העצבי שרירי באופן תמידי.
מאמץ דרך יעילות - האימון מוכרח לנצל מקסימום יעילות של מאמץ.
מינימום אי נוחות ע"י מקסימום טכניקה - אתגר התרגיל חייב להגיע כתוצאה ממאמץ יעיל, ולא עקב מכאניקה תנועתית לקויה.
היכן ומתי אפשר להתאמן.
