06/05/2016
חודש מאי הוא אחד החודשים הקריטיים ביותר לכדורגלן הישראלי, בכל הרמות, ובכל הגילאים:
אמנם בליגת הנוער כבר הוכתרה האלופה, אך עדיין קיים קרב על המקום ה-13 שיזכה את הקבוצה בחוף מבטחים ממשחקי המבחן.
במועדונים הבוגרים בליגות הנמוכות החלו מאבקי הפלייאוף שאמורים לקבוע באיזו ליגה תשחק הקבוצה בעונה הבאה, בליגה הלאומית המאבקים בתחתית עדיין בוערים וכמובן בליגת העל טרם הוכתרה אלופת המדינה ומחזיקת הגביע.
סדרת מחקרים מעניינים שבוצעה ע"י החוקר Tim Gabbett, מצאו שתחת אותו העומס שהופעל על הרקמות בחצי השני של העונה הספורטאי עלול להיפצע בקלות רבה יותר בהשוואה לאותו העומס שהיה מופעל בתחילת העונה. ניתן לשער שהסיבות לכך הן עייפות (בעיקר עצבית ב-CNS- מערכת העצבים המרכזית) וחוסר ריכוז לאחר עונה ארוכה ומתישה. בנוסף, המוטיבציה הרבה של השחקן להכריע את המשחק ואף את העונה, תגרום לו לעבור בקלות רבה יותר את התחום האלסטי של הרקמה, לסכן אותה וכתוצאה מכך- לפצוע אותה!
מיד לאחר עונת המשחקים, הספורטאי עובר לתקופת ה-"Off-season"- אותה תקופה שבה השחקן "נח"- פיזית ומנטלית כאחד, לאחר עונה ארוכה, מתישה ומעייפת.
בליגות הגבוהות, בהנחה שהעונה מסתיימת רשמית ב21.5.16 (ליגת העל, ליגה לאומית, ליגת העל לנוער) לא מעט כדורגלנים מייצגים את נבחרתם, ובקבוצות הבכירות יותר אף מתחילים את העונה מוקדם מאוד מהצפוי עקב השתתפות במפעלים בינלאומיים ולכן תקופת ה"off season" שלהם יכולה להסתכם בשבועיים בלבד ! במחקר שנעשה בשנת 1994 ע"י חוקר מדנמרק בשם Bangsbo נמצא שאין שינוי בצריכת החמצן המרבית לאחר תקופת ה-off season. אני חושב שזה יכול לנבוע בדיוק מהסיבה שהפגרה בליגות הגבוהות קוצרה משמעותית ביחס לעבר. היתרון לכדורגלנים מקבוצות אלו, הוא שבדרך כלל מדובר יהיה בקבוצות מקצועיות שיוכלו להתאים תכנית מתאימה גם לתקופה כה קצרה, ועל אחת כמה וכמה ברגע שהכדורגלן יחזור למסגרת הקבוצתית, עם המעבר לתקופת ההכנה.
בליגות הנמוכות, המצב שונה: תקופה זו יכולה להגיע לתקופה ארוכה מאוד של 3 חודשים (במידה והקבוצה לא מגיעה למעמד של פלייאוף עליון\ תחתון, העונה שלו הסתיימה כבר בסוף חודש אפריל, האימונים של העונה שלאחר מכן מתחדשים בדרך כלל לקראת סוף חודש יולי-תחילת חודש אוגוסט- בהנחה שהעונה נפתחת רשמית ב10.9 בליגה א' לצורך העניין). בנוסף, חלק לא מבוטל מהכדורגלנים יפתחו את העונה במסגרת קבוצתית בשלב מאוחר אף יותר כתוצאה מנדידה בין קבוצות עקב מבחנים, פערים בין ציפיות השכר שלהם לעומת הצעת המועדון ועוד סיבות. לכן, הכדורגלן צריך לשים לב שרמת הכושר הגופני לא תרד באופן משמעותי. לכדורגלן זה תהיה אפשרות לתכנן תקופה זו באופן מעט שונה באופן שבו הוא יוכל גם לנוח מהמסגרת הקבוצתית ומעונת התחרויות, ולאחר מכן גם לשפר את נקודות התורפה שלו ע"י אימונים מותאמים.
"מנוחה" של ספורטאי תהיה אקטיבית. במידה והמנוחה לא תהיה אקטיבית, יבוטלו כל היתרונות הפיזיולוגיים שהשיג הכדורגלן במהלך עונת המשחקים הקודמת, ובנוסף, ייכנס הכדורגלן ל"תקופת ההכנה" (pre-season) ברמת כושר לקויה שעלולה לגרום לו לפציעות. ה"מנוחה האקטיבית" תבוא לידי ביטוי בריצה מתונה, רכיבה ושחייה, תרגול יוגה/פילאטיס, תרגול בחדר הכושר, משחקי כדור (לדעתי העדפה למשחקים שאינם דורשים מגע עם היריב כמו טניס וכדורעף. ענפים אלו דורשים שינויי כיוון, ניתורים, בלימות האצות והאטות ולכן יש לבצע את הפעילויות הללו במתינות רבה מבלי להגיע לעומסים גבוהים. עדיפות לבצע את המשחקים על משטח רך- חול- כיום "טניס חופים" צובר תאוצה ברחבי החופים בארץ) קלים כשהמטרה העיקרית כאמור- הרפיה פיזית ונפשית תוך כדי שמירת כושר סבירה יחסית. ע"י חלק מהדוגמאות שהצגתי, הכדורגלן יפחית את אפקט ה"Detraining" (ביטוי לתהליך הירידה בכושר הגופני בעקבות חוסר פעילות גופנית).
לסיכום, רגע לפני הכניסה ל-off-season, יש לשים דגש רב על נושא מניעת הפציעות בעקבות הסיכונים הרבים לפציעה בתקופה זו.
תקופת ה-Off-Season אינה תקופה קבועה והיא משתנה בין כדורגלנים המשחקים בליגות הגבוהות לעומת כדורגלנים המשחקים בליגות הנמוכות, כדורגלנים בקבוצת בוגרים לעומת כדורגלנים בקבוצות נוער ונערים, ולכן סוג ה"מנוחה" ורמת האימונים תשתנה בהתאם. ככל שתקופת ה"Off-Season" תהיה קצרה יותר- כך תהיה שליטה רבה יותר למועדון להכין את הכדורגלן לקראת עונת המשחקים הבאה, וככל שתהיה ארוכה יותר- לשחקן תהיה נטייה גדולה יותר לרדת בכושר הגופני!
