12/05/2024
#אובדן
״אתה יכול להניח לציפורי הכאב לחלוף מעל ראשך, אבל אינך חייב להניח להן לקנן בו״. (מקור לא ידוע)
סבתא שלי, אהובת לבי, הלכה לעולמה במפתיע בשבוע שעבר. צעירה מדי. אין מילים שיכולות לתאר את גודל האובדן, תחושת ההחמצה והעצב שמציפים אותי בימים אלה. כנכדה הראשונה במשפחה, את רוב שנות ילדותי ביליתי בביתה והרבה מזכרונותי הם זכרונות שבהם היא נוכחת, ביופיה, בצחוקה, ברוח השטות המדהימה שהיתה לה, בשיחות וההתייעצויות שלי איתה וברגעי מפתח בחיי בהם תמיד היתה נוכחת. ואני מתגעגעת אליה כל כך. אני ממש מרגישה את זה בגוף, את הכאב השורף הזה בחזה שלא מרפה. ושמתי לב שכשאני חושבת עליה אני מרגישה בעיקר עצב ומתקשה להתרכז ברגעי האושר הרבים שחוויתי איתה-
בחג שבועות שמדי שנה היתה לוקחת צינור מים ומרטיבה את כל הנכדים וצוחקת צחוק מתגלגל, את האוכל הטעים שאף אחת לא מצליחה להכין בדיוק כמוה, את החיבוק האוהב הזה של סבתא ונכדה שאי אפשר לשחזר, את זה שאת האמבטיות הראשונות של הבנות שלי כשחזרנו מבית החולים אחרי שנולדו עשתה להן היא, את זה שבכל פעם שאני, בעלי או בנותי לא הרגשנו טוב התקשרה לשאול לשלומנו ולאחל בריאות ולא פספסה מעולם, את זה שהיתה מודל עבורי לשלום בית ולגידול ילדים.
אהיה כנה, כשמדובר בעצמי מאתגר עבורי לשים על עצמי את כובע המטפלת ולעזור לעצמי אבל הגעתי להחלטה חד משמעית ובעיקר כי אני שומעת את קולה היפה של סבתי בראשי שקורא לי להתרכז בבנותי, בבית שלי ובחיי ולהצליח לחיות את החיים במיטבם, לזכור את סבתא בצורה החיובית ביותר שאני יכולה. להתקע במחשבות על מה היה יכול להיות יכול לשאוב למקומות נמוכים שלא יסייעו לי ובטח שלא ינציחו את האישה המדהימה שהיתה סבתא שלי.
טכניקת התמודדות עם אובדן מעולם הNLP מסייעת לי בתהליך. המטרה היא להבין שאפילו שסבתא שלי כבר לא איתי, נוכחת בחיי אני עדיין יכולה להרגיש טוב כשאני חושבת עליה. אי אפשר להחליף אותה אבל אפשר לקיים מערכות יחסים שיספקו לי חלק מהמשאבים שהיא נתנה לי. והיא נתנה לי המון. הרבה יותר ממה שאפשר לכתוב בפוסט.
סבתא שלי אהובה, תמיד תמשיכי ללוות אותי.
נוכחותך תמשיך להיות מורגשת בכל אשר אלך.
אני מתגעגעת♥️