20/05/2024
חמשת כללי הברזל שלי להתמדה בריצה:
רק לפני שנתחיל, תרשו לי לסגור את הפינה של ה"בריאות". לא הבריאות היא שמחזיקה אותי רץ.
כמה אנשים אתם כבר מכירים שהבריאות תכלס היא זו שמניעה אותם לרוץ? אחד?
הריי זה לא שאם לא נרוץ את ריצת ה 20 דקות היומית אנחנו הולכים למות... בריאות היא עבודה של שנים על גבי שנים, ואנשים לא באמת חושבים כל כך רחוק.
מהניסיון שלי, מה שבאמת מניע את האנשים, אלו דברים שהם פשוט אוהבים לעשות, ודחפים קצרי מועד:
סביבה חברתית, זמן איכות לבד, גמיעת מרחקים, השתתפות במרוצים, מה שפופולרי, הרזיה..
לבריאות עצמה - עדיין לא מצאתי קשר.
***
הכלל הראשון שלי ובפער מארבעת הכללים הבאים אחריו:
1. רץ עם אנשים. אנשים שאני אוהב.
מהניסיון שלי, של כמה שנים טובות כרץ סולו בתחילת דרכי, ולמעלה מ 10 שנים כרץ בקביעות עם חברים וריצות סולו לסירוגין (עליהן אני לא מוותר), ומתוך ההיכרות שלי עם מאות רצות ורצים שפגשתי במהלך השנים – ריצה עם אנשים זה הדבר שמחזיק הכי חזק. לאורך זמן.
שלא ישתמע חלילה שאני ממעיט בריצות הסולו או רומז לוותר עליהן. ממש לא. להן אינספור יתרונות: להתחבר ולהקשיב לגוף שלך (הראשון במעלה), להבין את היכולות שלך, זמן איכות שלך עם עצמך, לריצה בסביבה ובזמן שבא לך ועוד הרבה... אין לזה תחליף.
אל תוותרו על ריצות הסולו גם אם רצים בקביעות עם חברים. או בקבוצה.
אבל בהשוואה לריצות הסולו ריצה עם אנשים שאתה אוהב, מחזיקה אותך רץ הרבה יותר זמן.
הסיבה היא שאנשים פשוט גורמים לך להרבה יותר: אינטראקציה וגירוי חברתי, למוטיבציה, לאחריות (מחכים לך), יצירת חברויות חדשות, ריצות טובות ומושכלות יותר (ללמוד מרצים טובים ממך), וכמובן הכיף וההנאה! יצא לך פעם לרוץ עם חברים שאתה אוהב, באותו קצב ולזמן ממושך – ריצה שיש בה חיבור, יש בזה קסם, ביטחון.
לא ראיתי טוב יותר מזה.
אז אם אתם רצי סולו – ההמלצה שלי שלבו ריצות קבועות במסגרת חברתית. עם חברים שאתם אוהבים ורצים פחות או יותר ברמה שלכם, קבוצת ריצה או כל מסגרת חברתית.
***
2. להנות מהריצה.
ואני לא מתכוון ליתרונות של הריצה, תחושות ההישג והמסוגלות, המיקוד והאנרגיות, או מההזדמנויות שהיא מייצרת: טבע, אנשים, זמן איכות, אויר צח, חופש...
כי ריצה מהנה.
קצת סבלנות קצת ניסיון ותראו שכן - ריצה מהנה!
בטח כבר שמעתם על תחושות האופוריה שחווים רצים במהלך או בסוף ריצה. “Runners High”. זה נגרם משחרור האנדורפינים. משככי הכאבים הטבעיים ומעלי המצב רוח.
זה עובד. זה אמיתי. זו תחושה של כיף.
איך מגיעים לזה? איך מוצאים את שבריר הרגע שבו אתם מרגישים שאשכרה כיף לכם! שואלה אהבתם!
אתם חייבים להכיר את עצמיכם. מה הריצה עושה לכם.
יכול להיות שאתם אוהבים את הריצות הקלות ללא מאמץ בכלל. או ריצות קלות המשולבות בקטעי מהירות מידתיות ולפרקים (ולסיים את הריצה בלחיים אדמדמות). או דווקא את הריצות המהירות (האנטרוולים), ריצות הטמפו בקצבים הגבוהים, הריצות הארוכות בקצבים הנמוכים או שילוב... אין סוף אפשרויות
ולזה בדיוק נועדו ריצות הסולו - רוצו לבד. תתנסו בקצבים. לפחות 10-20 ריצות של לפחות 30 דקות.
הצלחתם להבין מה עושה לכם טוב ומה פחות? מ-ע-ו-ל-ה. גפ גיליתם על הדרך את אופי הרץ המסתתר בכם. הריצה שבאמת מתאימה לכם.
תדאגו שתוכנית האימונים שלכם תהיה מבוססת ומונחית עקרונות אלו.
***
3. בקצבים שלי
אתם רצים עם חברים? בקבוצת ריצה? רוצו בקצבים שמתאימים לכם. תופעה שכיחה בקבוצות הריצה היא שבזמן הריצה, בלי תכנון מיוחד, רצים נוטים להתחלק לקבוצות קטנות (חברים בעיקר) ולהיגרר עם רצים מהירים מהם לקצבים שלא מתאימים להם. (אחד מחסרונותיה הבודדים של קבוצת הריצה)
גם לא נהנים. גם לא משתפרים. לרוב מתאכזבים מהביצוע (באיזשהו שלב הם נושרים מהכבודה כי לא מחזיקים את הקצב למשך כל זמן הריצה) ומסתכנים בפציעה.
תמצאו את האנשים שרצים בקצבים שלכם (אפילו מהירים מכם אבל ממש בקצת) ותתחברו אליהם. תחוו הצלחות. תשתפרו. ובקיצור – תצאו מבסוטים מהאימון.
***
4. I NEVER TAKE IT FOR GRANTED
הצלחת לרוץ? תגיד תודה. מאוד פשוט. זה ממש לא מובן מאילו.
גם מעליכם עפים מידי פעם משפטים כמו: "כן רצתי אתמול. אבל רק 5." אותי זה מזעזע...
רצת 30-40 דקות. היית פעיל גופנית. יצאת מהבית לאוויר הצח. קיבלת זמן איכות עם עצמך, עם המחשבות שלך. פגשת חברים. שיפרת את הבריאות שלך. שמשת דוגמה למשפחה שלך. נערכת, השקעת. שמרת על כושר. היית במיטבך.
תחשבו גם על כל האנשים שהיו חולמים לרוץ אבל פשוט לא מסוגלים. אם זה מסיבות בריאותיות, בעיות משקל, פציעות, ברכיים רגישות, קריסת קרסול, מחלות
***
5. אהוב את הריצות הגרועות.
אין דבר כזה רק ריצות טובות. או תמיד בא לרוץ. או רץ שלא נפצע.
לכולם יש את הרגעים הקשים. הכבדות. העייפות. חוסר מוטיבציה והביצועים הירודים.
החוכמה היא להפנים כי גם הריצות והרגעים האלו הם חלק מתוכנית האימונים שלנו. מהחישול שלנו.
אם תזהו בזמן אמת, בדיוק באותם רגעים שאין לכם את המוטיבציה לצאת מהבית או שהריצה הולכת ממש גרוע, שהנה אתם נמצאים ביום (החרא) הזה ואתם שנייה מלוותר על האימון או להתאכזב מעצמיכם – תזכרו שזה חלק מהאימון שלכם. אימון הנחישות ההתמדה.
אז קחו את היום הזה ותעבירו אותו. בריצה קלה וקצרה וחזרו הביתה.
שתכנסו הביתה תגידו תודה בלב על שהגיע היום הזה והעברתם אותו. מבטיח שתצאו הרבה יותר מחוזקים.
***
אלו הכללים שלי.
כמובן הם אינם כללי קסם או הבטחות. הדברים שאני כותב הם מניסיוני האישי והם עובדים עליי.
כמובן שכל אדם ומה שעובד עליו.
מוזמנים לשתף, להגיב
אבי.
