המורה הרוחני שלי כתב:
ישנם שלושה דברים שיכולים לעזור לנו להצליח בדרך הרוחנית שלנו:
1. לתת את זמנכם בלי מניעים אישיים.
2. להיות מעורבים בפעולות של נתינה בלי מניעים אישיים.
3. לתת חלק מהכסף שהרווחתם כדי שישמש לשרת אנשים אחרים.
זה אולי נראה פשוט, אבל אלה הן פעולות משנות שהורסות את האגו שלנו ומגלות אור גדול בעולם.
ככל שתוכלו לעשות יותר את שלושת הפעולות הללו, תגדלו יותר.
ועם המחשבה על זה הסיפור
מתחיל…
שהייתי בת 27 אבחנו אצלי ציסטת ענק בחלל הבטן (גודל עובר בחודש חמישי 14 ס"מ ששוקל חצי קילו..)
אז הבנתי שני דברים:
1. אני צריכה לדאוג לעצמי הרבה יותר ולעשות שינוי תזונתי גדול
2. להפסיק לשמור דברים בבטן…
בעקבות זה הלכתי לטיפול אירוודי (לפי הרפואה ההודית) הייתי תחת משטר נוקשה ביותר, רוב הדברים לא אכלתי. כמובן שקמח לבן וסוכר לבן היו אצלי בפעם האחרונה…
לאחר יותר מחצי שנה של צמחונות והתוודעות לבישול יומיומי של ירקות, דגנים (עד אז אכלתי ממתקים וג'אנק פוד) הבנתי שאני רוצה לרפא אנשים דרך התזונה.
בילדות שלי לא הורשתי להיכנס למטבח ופתאום גיליתי יצירתיות מדהימה וטעימה ואפילו מרפאת (במקרה שלי..)
התחלתי ללמוד נטורופתיה ואז אחרי שהרגשתי שאין לי מענה מספק עברתי מסלול לרפואה סינית מסורתית שאותו סיימתי..
לאחר סיום לימודי הרפואה סינית הרגשתי שאין לי מענה אבל עדיין גם לא היה לי משהו חדש..
ואז הכרתי אישה מיוחדת שאכלה רו פוד. היה לי כל כך שוק וקשה להכיל את השיטה שזה נגמר בזה שהערצתי אותה על העובדה שהיא מגדלת 3 בנים בחינוך ביתי ועוד הבית על רו פוד…
ואז עזבתי סוףסוף את תל אביב ועברתי לצפון הפתוח שם הכרתי אישה נוספת שאוכלת רו פוד ועוד אחת ואחרי זמן מה הייתי כבר בשלה לסדנא ואז ספרים בנושא של מזונות על הגיעו אליי ואז הילדים שלי התחילו להנות משוקולדים (אהבת חיי), ממרחים וכל מיני דברים שהם בשבילם פינוק או אוכל רגיל אבל אני יודעת שמה שיש בפנים זה כמו התרופה הכי טובה בטבע!
וכרגע אני אמא לחמישה שובבים וכל כך שמחה מהדרך שעשיתי שאני במקום שאני רוצה לשתף את הידע שצברתי, הניסיון דרך הילדים שלי ושל אחרים, הגיגי הורות שעל הדרך ובכלל.
אני לא שפית, נטורופתית או בעלת תואר בתזונה בכלל… אני אישה עם המון אהבה והערכה למזון ואחרי הבנה שהמילה מזון היא משורש הזנה. המזון צריך להזין ולא להשביע..
אשמח לשמוע ממכם
מילי
