22/03/2026
למה כל כך קשה לנו לקבל מחמאה?
שמתי לב למשהו שחוזר שוב ושוב בטיפולים…כשאומרים לאדם משהו טוב עליו , התגובה הראשונה היא כמעט תמיד:
"די נו…" "לא נכון…" "סתם אמרת…"
למה זה קורה?,
מה גורם לנו להתנגד כאשר אנחנו שומעים דברים טובים עלינו?
מחמאה היא לא רק מילה טובה, כשהיא מגיעה היא יוצרת מפגש כפוי.
מפגש עם הטוב שלנו. ומפגש כזה… לפעמים מפחיד.
כי אם אני באמת טוב/ה אז למה כל השנים האמנתי שלא?
אם יש בי אור –אז מה אני עושה עם כל החושך שסיפרתי לעצמי?
ואז מגיע הקול הפנימי…זה שמכיר כל טעות, כל נפילה, כל רגע של חולשה והוא לוחש בצרימה:
"אם הם היו יודעים מי את/ה באמת… הם לא היו אומרים את זה."
אבל האמת היא אחרת.
האמת היא שאנחנו לא רגילים לראות את עצמנו בעיניים טובות. התרגלנו לביקורת, להקטנה, להישרדות ולכן
מחמאה לא מרגישה טבעית…היא מרגישה זרה.
אבל אולי הגיע הזמן לשנות את זה.
הרבה פעמים אנחנו לא דוחים מחמאה כי היא לא נכונה…
אנחנו דוחים אותה כי:
👉 אם היא נכונה אני צריכ/ה להשתנות
👉 אני צריכ/ה לקחת אחריות
👉 אני כבר לא יכול/ה להישאר במקום הישן
וזה… מפחיד.
הטוב דורש חירות, והחירות מפחידה. מחמאה היא אמירה סמויה: יש בך ערך, אתה יכול לעשות חיים, אתה טוב.
אבל
זה מעורר אצל אדם שלא מאמין בעצמו שאלה כבדה: האם זה אומר
שסתם סבלתי כל החיים?
שלא הייתי חייב לסבול?
בזה האדם לא רוצה להאמין. זה מידע שמאיים עליו, ולכן המחמאה מאיימת.
המחמאה מבקשת מהאדם להיפרד מהכאב כמקור משמעות בחיים, ולראות את עצמו כאדם טוב. להתחיל להכיר את עצמו באמת, ולחפש את הטוב שבתוכו, מתוך בחירה..
אז אולי הגיע הזמן להסכים רגע לעצור…ולא לדחות. להסכים לשמוע. להסכים להרגיש.
להסכים לקבל.
כי מחמאה היא לא איום.
היא הזמנה .
הזמנה להיזכר מי אני באמת.
הזמנה להתחבר לטוב שכבר קיים בי.
הזמנה לבחור בעצמי.
אז בפעם הבאה שמישהו אומר לכם משהו טוב , אל תברחו, רק תגידיו "תודה."
ותנו לזה להיכנס קצת פנימה 🤍
🌿 איך נבדיל בין מחמאה אמיתית לבין משהו שלא נכון לנו?
יש בעצם בתוכנו שני קולות פנימיים:
1. קול הפחד / ההגנה
זה הקול שדוחה מחמאות. הוא נשמע כמו:די נו…"לא באמת…"סתם אמרו…"אם היו מכירים אותי באמת…"
👉 זה קול שמבוסס על עבר, על ביקורת, על כאב.
👉 הוא אוטומטי, מהיר, ולא בודק – רק פוסל.
2. קול האמת הפנימי
זה קול הרבה יותר שקט… אבל מאוד מדויק.
הוא לא מתלהב ולא מתנגד –הוא בודק.
הוא שואל:האם יש בזה משהו קטן שכן נכון בי?"
אולי זה חלק ממני שאני עדיין לא רגיל/ה לראות?" האם זה מרגיש לי קצת נעים… אפילו אם מביך?"
👉 קול האמת לא דוחה ישר.
👉 הוא מאפשר מקום לבדיקה.
כשאומרים לנו מחמאה – נעצור רגע ונבדוק:
אם זו האמת שלנו נחוש רכות בגוף, אולי מבוכה, אבל גם נעימות קטנה, משהו נפתח בפנים (אפילו בקטנה)
אם זה לא מדויק לנו נחוש כיווץ חזק, התנגדות פנימית עמוקה, תחושה של "זה לא אני בכלל"
יש הבדל בין:
❌ "זה לא נכון בכלל"
לבין
⚠️ "זה גדול עליי כרגע"
"אני לא חייב/ת להסכים עם כל מחמאה –אבל אני כן מוכנ/ה לבדוק אם יש בה גרעין של אמת."
באהבה
רונית עבו
מייסדת שיטת "כוח המוח"
זיהוי ושחרור
אמונות חוסמות
050-6341085
לקבלת תכנים של תודעה חיובית יהודית
לחצו על הקישור
WhatsApp Group Invite
