27/05/2026
דברים שקורים בסדנאות כתיבה, וגורמים לי לאהוב את המקצוע הזה:
- שבסוף המפגש מישהי מבקשת ממישהי אחרת שתקרא שוב את מה שהיא כתבה, כי היה שם משפט מדויק שהיא רוצה לכתוב לעצמה במחברת ולא לשכוח.
- שמישהי לוקחת נשימה ומקריאה משהו מאוד חשוף ואחרי זה כולן מחמיאות לה על האומץ, ואפשר ממש לראות על הפנים שלה את ההקלה.
- שמישהי אומרת למישהי אחרת: את יודעת, במפגשים הראשונים היית מאוד מכונסת בתוך עצמך ועכשיו נפתחת כמו פרח.
- שמישהו מספר שהוא הראה למטפל שלו את אחד הטקסטים שהוא כתב כאן ושהם ממשיכים לעבוד על זה יחד.
- שמישהי פותחת במילים: "ממש לא התכוונתי להקריא היום..." אבל אחרי שהיא שומעת את האחרות משהו אצלה נפתח והיא בכל זאת מקריאה, וכל החדר מחזיק איתה את הנשימה.
- שבהפסקה, כשמכינים קפה או תה, נרקמות חברויות חדשות שחלקן ימשכו כל החיים.
- שמישהי מספרת שהנושא של שבוע שעבר הלך איתה כל השבוע, ועזר לה ברגע של קושי.
- שמישהי, שזו השנה שלישית שלה בסדנה הזאת, מספרת לי בהפסקה שהכתיבה הצילה לה את החיים.
* תמונה מהבוקר של חברות (וחבר) סדנת כתיבה שנתית (מפגש 17 מתוך 24 והידיעה שהשנה עומדת להסתיים כבר מחלחלת וקצת צובטת בלב).
#סדנתכתיבה #כתיבהאינטואיטיבית #כתיבה
