RUN & FIT

27/07/2026

13/07/2026

"מתי ריצה נהיית קלה יותר?"

זו אחת השאלות שאני שומע הכי הרבה.

בתחילת הדרך, לרוץ 2 ק"מ בלי לעצור מרגיש כמעט בלתי אפשרי.
אחרי כמה חודשים, אותם 2 ק"מ הופכים לחימום.

לא כי הם התקצרו.
אלא כי אתם השתפרתם.

אותו דבר קורה עם הקצב.
מה שפעם דרש מאמץ גדול, פתאום מגיע עם דופק נמוך יותר, נשימה רגועה יותר ותחושת שליטה.

אבל אז קורה משהו מעניין.

אנחנו כבר לא מכוונים ל־2 ק"מ.
אנחנו רוצים 5.
ואחר כך 10.
אנחנו רוצים לרוץ קצת מהר יותר, קצת רחוק יותר, קצת טוב יותר.

לכן התחושה של "קשה" לא באמת נעלמת.
היא פשוט עוברת ליעד הבא.

לכן התשובה היא:
קל הוא עניין של נקודת המבט.

וככה בדיוק זה עובד גם בחיים.

השיחה שפעם פחדנו לנהל.
המשימה שפעם דחינו.
העסק שפעם נראה גדול מדי.
השינוי שפעם הרגיש בלתי אפשרי.

הם לא באמת נעשו קלים יותר.

אנחנו הפכנו לאנשים שמסוגלים להתמודד איתם.

בסופו של דבר, צמיחה היא לא הרגע שבו הכול נהיה קל.

צמיחה היא הרגע שבו אתה מסתכל אחורה ומבין שמה שהיה פעם הפסגה שלך… הוא היום רק נקודת הזינוק.
Yuval Sadeh

12/07/2026

המרתון המדברי באילת
בעוד כ 20 שבועות, בתאריך 27.11.26 יתקיים מרוץ המרתון המדברי באילת ואנחנו נהיה שם ונשתתף במקצים של חצי מרתון (21.1 ק"מ) ו 10 ק"מ
רוצים להצטרף לתוכנית אימונים שלנו?
כיתבו לי הודעה
052-336-8541

08/07/2026

אם הייתם יכולים לשפר רק מדד אחד אצל העובדים שלכם בשנה הקרובה, באיזה מדד הייתם בוחרים?

יותר מחויבות?
יותר יוזמה?
יותר התמדה?
יותר אחריות?
יותר אנרגיה?
או... ביצועים טובים יותר?
בימים אלו אתם מתחילים לבנות את תוכנית העבודה ותוכנית ה־Wellbeing לשנה הקרובה.
מניסיוני, שיפור בביצועים מתחיל בשינוי הרגלים, בתנועה, בתזונה ובתודעה. כשאנשים לומדים להציב מטרות, להתמיד ולהתמודד עם אתגרים, הם לוקחים את היכולות האלה גם אל מקום העבודה.
ההרצאה "מ־117 ק"ג ל־226 ק"מ"
מדברת על שינוי הרגלים, התמדה והדרך לביצועים טובים יותר, בחיים האישיים ובעולם העבודה.
אני מציע אותה בימים אלו במתכונת היכרות מיוחדת לארגונים, כפעילות פתיחה שיכולה להשתלב בתוכנית ה־Wellbeing.
אם אתם בונים בימים אלו את התוכנית לשנה הקרובה וחושבים שזה יכול להתאים לארגון שלכם, אשמח לשיחת היכרות קצרה.
יובל שדה | RUN & FIT
052-336-8541

@עוקבים

24/06/2026

יצאת! = ניצחת!.

אנשים חושבים שהניצחון מגיע בסוף האימון. כשהשעון נעצר. כשמסיימים 5 ק"מ, 10 ק"מ או מרתון.

אבל האמת היא שהניצחון מגיע הרבה קודם.

ברגע שיצאת מהבית.

כי בדרך לאימון את צריכה לנצח שלושה מעגלים.

המעגל הרחוק.

כל אותם אנשים שתמיד יש להם הסבר למה לא.

"ריצה הורסת את הברכיים." "זה לא בריא ללב." "זה פוגע בגב." "זה מדלל את הפנים." "אני מכיר מישהו שנפצע..."

אינסוף סיפורים, תירוצים ודעות שלא מבוססות על ניסיון אישי אלא על שמועות ופחדים.

ברגע שיצאת, ניצחת את כל הרעש הזה.

המעגל הקרוב.

המשפחה, החברים והסביבה הקרובה.

לרוב זה לא מגיע ממקום רע. לפעמים זו דאגה, לפעמים הרגל, ולפעמים פשוט קשה לראות מישהו עושה משהו שאנחנו עדיין לא עושים.

ופתאום בדיוק היום יש סידור דחוף. יש נסיעה. יש משהו שחייבים לעשות. יש סיבה למה אפשר לדחות את האימון למחר.

אבל כשבחרת לצאת למרות הכול, ניצחת גם את המעגל הזה.

והמעגל החשוב מכולם,

המעגל הפנימי.

הקול הקטן שבתוך הראש.

"אולי היום לא." "לא ישנתי מספיק." "אין לי אנרגיה." "חם מדי." "קר מדי." "אולי מחר." "עוד עשר דקות במיטה..."

זה הקול שהכי קשה לנצח.

כי אי אפשר להשתיק אותו.

אפשר רק לבחור לא להקשיב לו.

וביום שבו קמת, נעלת נעליים ויצאת למרות כל הקולות האלה, ניצחת את הקרב החשוב ביותר.

לכן מבחינתי, כל מי שיצא לאימון היום הוא כבר מנצח.

לא בגלל המרחק. לא בגלל הקצב. לא בגלל הזמן על השעון.

אלא בגלל שהוא ניצח את שלושת המעגלים: הרחוק, הקרוב, והפנימי.

וכל קילומטר נוסף?

זה כבר בונוס. 🏃‍♂️💙

#אנשיםרגיליםעושיםדבריםלארגילים #ריצה #כושר #התמדה #מוטיבציה #אורחחייםבריא #יצאתניצחת

22/06/2026

"הגוף עוצר כשהוא מתעייף. התודעה עוצרת כשהיא מוותרת."

אחת הדרכים הפשוטות והחזקות ביותר לאמן את התודעה היא לאמן את עצמנו לעמוד בהחלטות קטנות.

בריצה אני רואה את זה כל הזמן.

אנשים רצים, מגיע רגע שקשה להם, והם עוצרים.

זה קורה ברגע שבו הגוף פוגש את גבול הנוחות.

הדופק עולה.
הנשימה מתגברת.
השרירים דורשים יותר אנרגיה.
והמוח מציע להאט או לעצור.

זה בדיוק הרגע שבו מתחיל האימון של התודעה.

אז מה אפשר לעשות?

לקבוע יעד קטן מראש.

זה יכול להיות:
🏃 עוד 200 מטר
⏱️ עוד 2 דקות
🪑 עד הספסל הבא
⚡ עד עמוד החשמל
🌳 עד העץ שבקצה השביל

וברגע שקבענו – ממשיכים עד לשם.

מה קורה בדרך?

השרירים עדיין עובדים.
הנשימה עדיין מאתגרת.
הקושי עדיין קיים.
אבל עכשיו יש משהו חזק יותר:

יש החלטה.

וכשאנחנו מגיעים ליעד שקבענו, לא משנה כמה הוא קטן, אנחנו מרוויחים הרבה יותר מעוד כמה מטרים של ריצה.

אנחנו מרוויחים הוכחה לעצמנו שאנחנו מסוגלים לעמוד במילה שלנו.

וזה בדיוק המקום שבו התודעה מתחזקת.

כי אימון מנטלי הוא הרבה יותר מחשיבה חיובית.

אימון מנטלי הוא לקבוע יעד ולעמוד בו.

פעם אחת.
ועוד פעם.
ועוד פעם.

וככל שאנחנו עושים את זה יותר בריצה, אנחנו מתחילים לעשות את זה גם בשאר תחומי החיים.

בסוף, התודעה נבנית ברגעים שבהם מופיע הקושי ואנחנו בוחרים להמשיך.

עוד כמה צעדים.
עוד כמה שניות.
עוד עד לנקודה שקבענו מראש.

אנשים חזקים לא בהכרח סובלים פחות.
הם פשוט למדו לא לוותר לפני שהגיעו ליעד שקבעו לעצמם. 💙🏃‍♂️🏃‍♀️

Yuval Sadeh