18/08/2024
🌁🎡🌅 כמעט מצעד שמח 🌅🎡🌁
רגע לפני שאתחיל רשמית מצעד עשרת המקומות שהכי נהניתי לרוץ בהם, אתחיל בלספר על השניים שנותרו מחוץ לרשימה אך ראויים לציון.
נתחיל מלאס וגאס 🇺🇸 : הימים הם קיץ 2017, במקור התכנון היה לטוס לוגאס לחתונה של חברים שהוזמנו אליה, אך זו בוטלה, אבל עדיין הרצון להפגש עם חברים שם היה משהו שחיכינו לו. אז העמסנו על המטוס את התינוקת בת השנה החמודה בעולם ויצאנו לטייל ברחבי ארצות הברית. זה הזמן להודות שאני חולה על הסטריפ בוגאס ,עם כל האורות הנוצצים ,תמיד רציתי לרוץ שם, אבל ברגע שמגיעים לשם, מבינים שאיזה לרוץ , בערב שם בקושי אפשר ללכת! אז אם רוצים לרוץ, צריך לקום מוקדם בבוקר. אז אני זוכר שהיה בוקר אחד שבו קמתי מוקדם, ויצאתי מהחדר, אני פשוט לא זוכר אם זה היה לריצה או סתם להביא דברים דחופים מהסופר, ולצערי אין שום תיעוד שיכול לפתור את התעלומה 🤔.
מקום 11: סן קריסטובל (מקסיקו 2014)🇲🇽 :
זו הייתה הפעם הראשונה שרצתי בחו"ל ולא על הליכון, לצערי היא לא תהיה כזו ששווה לזכור , אבל כנראה גם לא כזו שאוכל לשכוח. בתור אחד שבקלות מאבד את דרכו, נשארתי צמוד לאיזור ליד המקום בו שהינו , רק הבעיה הייתה שזה או עלייה חדה או ירידה חדה, לא היה בו מטר אחד של מישור. ומילא המסלול הקשוח, הוא גם היה צפוף במלא אנשים ומכוניות, עד שהייתי במרחק של כ40 סנטימטר מלהידרס ולהפוך את ירח הדבש מחלום, לסיוט של ממש. ואם זה לא הספיק אז נאלצתי לקטוע את הריצה מוקדם, להסתובב ולתת ספרינט חזרה לחדר, עקב כאבי בטן עזים.
בגלל כל אלה הריצה בסן קריסטובל רושמת את ההישג המפוקפק של להצליח לא להיכנס לטופ 10 מקומות שרצתי בהם מחוץ לישראל , כאשר יש רק 11 (אולי 12 כאלו).
החל ממחר אעלה כאן לדף כל יום את שני המקומות הבאים שבאמת הצליחו להיכנס לרשימה, תמשיכו לעקוב.