18/02/2019
"חבל שלא באתי אליך לפני 20 שנה"
אלו היו המילים של א', גבר כבן 45.
בחיים לא חשבתי שאקבל מחמאה כזאת מאדם שמבוגר ממני ב-16 שנה. 16 שנה של ניסיון חיים מפרידות בינינו.
אני אוהבת במפגש הראשון לעשות בדיקה על חייו של האדם ומה מידת שביעות הרצון שלו מכל תחומי החיים.
מ-1 עד 10:
כמה אתה שבע רצון ממקום העבודה - 10
כמה אתה שבע רצון מהבריאות שלך - 10
כמה אתה שבע רצון ממעגל המשפחה והחברים שלך - 10
וכך תחום אחר תחום, נושא אחר נושא עולה שביעות רצון גבוהה מחייו של האיש שיושב מולי.
כמו גיליון ציונים מרשים של תלמיד מצטיין, הרגשתי את הכישרון הטמון בו, הופנטתי מהרוגע והשלווה שהוא השרה עלי, הסתקרנתי לגבי הדרך שהוא עבר כדי להגיע לנקודה הזו בחייו.
בהתרגשות וכמעט בצעקה קטנה אמרתי לו שאני מאוד שמחה שהוא הגיע אלי ואני חושבת שכבר רואים כמה הדרך שלו צולחת ומעשירה אותו בכל תחומי החיים.
ואז במפתיע א' אמר: "אני לא מרגיש שהצלחתי וגם אין לי סוד או דרך שמעשירים אותי".
הוא התחיל לשבת באי נוחות על הספה, גופו שהיה נינוח התכווץ ועיניו פנו מטה.
אמרתי לו שאני מרגישה שיש פער בין גלגל החיים שהציג לבין מה שאמר הרגע.
הוא אמר "אני לא רואה פער, בכל תחום עשיתי את מה שהייתי צריך לעשות. אני שבע רצון ממנו, עבדתי קשה והקרבתי הרבה בשביל להגיע למקום שבו אני נמצא כרגע, אבל אני לא מרגיש שהצלחתי ושבאמת השגתי משהו".
שאלתי "מה לדעתך היה חסר בדרך שעברת?"
"אני חושב שבדרך אבדתי את עצמי, את ההנאה בעשייה. בצעתי את המטלות, את מה שהיה צפוי ממני בדרך הכי טובה שהכרתי. עכשיו כשאני חושב על זה אולי יכולתי לעשות את הדברים בצורה אחרת".
שאלתי "מה זה לאבד את עצמי?"
"אני מרגיש שאני פועל בשביל אחרים, אני בעל ואב – אני חושב שמילאתי את תפקידי על הצד הטוב ביותר. לאבד את עצמי זה לא לעשות דברים שאני אוהב, שמשמחים אותי ונותנים לי כוח. זה לאבד את הזהות שלי."
זה לא היה המפגש האחרון שלנו.
בהסתכלות לאחור אנחנו מגלים שלפעמים יכולנו לפעול אחרת, לבצע את "מה שנדרש" מאתנו וגם ליהנות מזה.
א' הוא דוגמא לאדם מצטיין שכבש את כל היעדים שנצבו בפניו, הגיע להישגים מרשימים, ניהל אורח חיים בריא וטיפח קריירה משגשגת.
ברור שהעריך את עצמו על ההישגים שצבר
ברור שהרגיש סיפוק מכך שהיה באפשרותו למלא היטב את מקומו כבעל ואב
ברור שהיה גאה בבריאות איתנה ובניהול תזונה מאוזנת
אז מה לא היה ברור?
שחשוב לתת מקום לדברים שממלאים אותנו
חשוב לתת להם ביטוי ביום יום
חשוב להקשיב לצרכים ולרצונות שלנו
חשוב לשמור על הזהות שלנו!
הייתה לי הזכות לאמן את א'.
נתנה לנו הזדמנות להעצים ולהצמיח אותו עוד יותר.
והבונוס האישי שלי-
"חבל שלא באתי אליך לפני 20 שנה".
ג'ויסי מאמנת אישית🌺
