פאנקי-ג'ז - שיטת הלימוד
לאחר צבירת ניסיון רב בתחום המעשי והתיאורטי של אמנות המחול, החליטה אדית זגה ליצור סגנון ייחודי של ריקוד, אנרגטי במיוחד, המשלב לצד החלק הפיזי גם חינוך ונתינה, בהתאם לערכים עליהם גדלה.
הפאנקי-ג'ז יוצר שפה חדשה ששואבת את הגמישות, התנועות הארוכות והאנרגיה מהפאנקי, ואת העמידה, היציבה, החן ושיווי המשקל מהג'ז, וזאת בשילוב עם המיטב מסגנונות ריקוד אחרים כגון סלסה, אפריקאי, וכל מה
שקשור לאמנויות הבמה. זהו סוג של אמנות מחול שעובדת ומפעילה את כל שרירי הגוף והפנים (מימיקה ומשחק) ומקנה לתלמידים ולתלמידות כוח, יציבות, ביטחון ואופי.
את שיטת הלימוד יצרה ובנתה זגה לאורך השנים, תוך היוועצות בפיזיותרפיסט וברופאים. השיטה מתאימה לכל גיל ולא מצריכה ניסיון מוקדם. כך ניתן למצוא בשיעורים ילדות בנות 4, וגם נשים וגברים בשנות הארבעים והחמישים לחייהם. מן הסתם, לכל גיל ורמה יש קבוצה נפרדת.
זגה שמה דגש מיוחד על מקצועיות, אך בהיותה מחנכת משלבת בחלק התיאורטי והמעשי של המחול גם פעילות חברתית מגבשת - פרויקטים מיוחדים ומסיבות, נשפים, מופעים של סוף השנה ותרומה לקהילה. כתוצאה, התלמידות והתלמידים אינם מופרדים למעגלים נבדלים, אלא הופכים להיות משפחה של ממש. משפחת הפאנקי-ג'ז!
עיקר גאוותה של זגה בהתמדה ובהמשכיות של התלמידים: עד כה הכשירה מורים למחול שגדלו ולמדו אצלה, מדריכים ותלמידים יוצרים, שרבים מהם למדו ולומדים אצלה 12, ואפילו 14 שנים – לפני ואחרי הגיוס.
הייחוד של השיטה מצוי גם במערך השיעור.
לאחר החימום עוברים לשלב הרביעיות – אלמנטים (סדרות של תנועות) אותם מבצעים ברביעיות, בשורות ובטורים, שמחדדים את הדיוק בתנועה. האלמנטים - שזגה בנתה לאורך השנים וכיום יש למעלה מ-30 מהם – משולבים בריקודים ומהווים "אוצר מילים" בסיסי לשפת הפאנקי-ג'ז.
לאחר הרביעיות עוברים לתרגילי רצפה המיועדים לשפר את הגמישות ולהאריך את השרירים. חלק זה של השיעור מבוצע בליווי תאורה צבעונית היוצרת אווירה של מסיבה או הופעה.
בחלק המרכזי של השיעור לומדים קטעי ריקוד שלמים שאותם מבצעים מאוחר יותר בהופעות השונות. הפעם העבודה היא עם מוזיקה נטו, בתאורה מלאה, מול מראות ענק.
השיעור מסתיים בתרגילי שחרור והרפיה.
