https://www.facebook.com/112481850419548/

הפועל חיפה - סיפורה של אגודה, Haifa (2026)

25/05/2020

ענף האבקות - השנים הראשונות ועד אליפות הפועל הראשונה:

את ענף האבקות בארץ ישראל הקימה הפועל חיפה, בשנת 1928.
מייסד הענף היה תאמינו או לא, איש שכולנו מכירים וכנראה גם למדנו עליו, אבל לא תמיד ידענו שהוא קשור להפועל שלנו - יצחק שדה.
ממפקדי ארגון ההגנה ואלוף בצה"ל.
בתחילת הדרך של ענף האבקות בארץ ישראל ובהפועל, התאמנו הספורטאים רק בסגנון רומי-יווני. בשנתיים הראשונות התאמנו על חוף הים של בת גלים עד שבשנת 1930 עברה המחלקה להתאמן בסניף הפועל בהדר.
בשנת 1928 נערך בתל-אביב כינוס הפועל הראשון ובו הופיעו מתאבקי הפועל חיפה. התחרויות היו באופי הדומה יותר למופעי ראווה מאשר לתחרויות בשל האמונה שההשתתפות חשובה מהניצחון, או כמו שאמר יצחק שדה: "אנחנו מתנגדים לחלוקת העולם לאלופים ועלובים, הואיל ושאיפתנו היא אחרת - לא לאלופים אלא לאלפים".

בשנת 1938, כעשור לאחר הקמת הענף בישראל, היו רק שני סניפים רשמיים - בחיפה ובתל אביב, שכללו ביחד 56 ספורטאים בוגרים, ובחיפה היו כ 30-20 נערים.
על מנת לפתח ולקדם את ענף האבקות, יצאו מתאבקי הפועל לתחרויות מחוץ לחיפה, מאחר שמזרני היאבקות תקניים היו רק להפועל שלנו.

בשנת 1945 התקיימה אליפות הפועל הראשונה בהאבקות כשהפועל זוכה ב-3 קרבות מתוך 7:
הרברט אלכסנדר (נוצה), יוסף פלאם (קל) וראובן בקר (בינוני למחצה).
ראובן בקר היה מראשוני המתאבקים בהפועל ועלה לארץ לאחר שהשתתף במכבייה השנייה ב-1935 והתאמן וגם אימן את קבוצת הבוגרים של המחלקה.
יוסף פלאם שזכה במשקל הקל היה המקים של חוג חובבי הטבע שפעל מ-1935 עד 1948, חוג שערך סיורים וטיולים ברחבי הארץ למאות פועלים ופועלות מהפועל חיפה.

01/05/2020

יחי ה-1 במאי!

בריאות העובד ערובה לביטחונו.

למרות הקורונה - החגיגות מתקיימות כרגיל. נתראה בחיפה.
☭ ☭ ☭ ☭

26/04/2020

מבית הפועל לאולימפיאדה – תומר אור, הסייף הבכיר בישראל

תומר אור הוא ככל הנראה אחד מהספורטאים הגדולים שגדלו וצמחו בהפועל חיפה בעידן המודרני (בספורט היחידני בוודאות, בספורט קבוצתי יכולים לקום לו מספר מתחרים מהכדורגל והכדורסל).
וככל הנראה גם מהחשובים ביותר שעדיין לוקחים חלק בתחום.
תומר נולד בשנת 1978 והחל לעסוק בענף כבר בגיל 8 בבית הפועל. כבר בגיל צעיר יחסית נחשב להבטחה בתחום הסייף כשגיל 20 זכה באליפות העולם לנוער
במהלך הקריירה הספורטיבית הצליח תומר לרשום מספר שיאים בינלאומיים כשהגדולים והמשמעותיים שבהם הם 2 מדליות זהב באליפויות עולם (2005 ו-2006), בנוסף ל מדליית כסף ו-5 מדליות ארד. בשיאו הוא דורג במקומות 11(06-05) 12 ( 07-06) ו13 (03-02). בשנת 2002 הצליח להגיע גם למקום ה-5 , אך הדרדר והחמיץ את הקריטריון לאתונה 2004.
בשנת 2008 ייצג את ישראל באולימפיאדת בייג'ין כשהפסיד כבר בסיבוב הראשון. לאחר כשנה, נסע לתחרות בדנמרק וזכה במדליית הכסף . תומר המשיך להתחרות ובשנת 2015 הצליח להגיע לרבע גמר אליפות העולם, ובתחילת 2016 גם זכה במדליית הזהב בטורניר גרנד פרי, אבל החמיץ את הכרטיס הישראלי היחיד לטורניר "ההזדמנות האחרונה" (ממנו ניתן להעפיל לאולימפיאדה מי שלא הצליח להשיג את הקריטריון).
מאמנו של תומר היה דמות בולטת וחשובה גם היא בסייף של הפועל, אודי כרמי, שהיה סייף פעיל בהפועל כ-23 שנים , ובתחום המקצועי הביא לשינוי משמעותי מרכזי בענף (על כך נרחיב בנפרד בהמשך) ואימן את אור כמעט מתחילת הקריירה ועד סופה.

בשנת 2016 פרש תומר אור ועבר לקריירת אימון.

ענף הסייף ממשיך להיות פעיל גם בימים אלו והפעילות מתקיימת באולם בקריית אליעזר (איפה שעד לא מזמן שיחקה קבוצת הכדורסל, ומשחקת כיום קבוצת הכדורסל לנשים).

המרכז העירוני לסיוף - הפועל חיפה - Municipal Fencing Club of Hapoel Haifa

20/04/2020

בנימין "וילי" ראושניץ (1994-1922) – מאושוויץ לנבחרת ישראל:

הפועל חיפה בכל הענפים קלטה לשירותיה ספורטאים ששרדו את השואה ושינו את פני האגודה ללא היכר.
מלחמת העולם השנייה ומעט לאחריה מלחמת העצמאות, גרמו לשנים של פעילות שנקטעה הרבה פעמים, ולא הייתה רצופה. בזכות אותם הספורטאים, הצליחה הפועל חיפה לבסס את מעמדה ולהתחזק בשנות ה50 וה-60. לרגל ציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה, החלטנו להביא בפניכם סיפור על אחד הספורטאים הבולטים שההיסטוריה פחות זוכרת, בנימין וילי ראושניץ.

וילי שנולד וגדל בווינה שבאוסטריה, החל לשחות בקבוצת הכח וינה עד שבשנת 1938 אולץ יחד עם משפחתו להגר לברטיסלבה (אביו החזיק בדרכון צ'כוסלובקי). אף על פי שבשנים האלו לא היה נהוג בכלל שיהודים ייקחו חלק בתחרויות אך הוא הצליח להסתיר את זהותו למשך כשנתיים בערך, ולהיות שחקן בנבחרת הכדורמים של צ'כוסלובקיה. לאחר שחברו לקבוצה הלשין עליו, נאלץ וילי לברוח ולהסתתר עד שלבסוף נתפס והועבר ונדד בין מחנות ההשמדה ושהה תקופה ארוכה באושוויץ, ממנו אביו לא שב. בסיום המלחמה ותקופת השואה היה וילי במצב בריאותי ירוד ושקל 48 ק"ג בלבד כשגבוהו הוא 1.81 מטר.

בשנת 1949 עלה וילי לחיפה וחי בחיפה וקריית ביאליק (מחנה כורדני) עד שנת 1956.
בשנים האלו פיתח וקידם מאוד את קבוצת הכדורמים של הפועל. ענף הכדורמים של הפועל החל את פעילותו עוד בשנת 1932, החל לרוב היה הענף בשליטה של מכבי. עם הגעתו הצליח להרכיב קבוצה ששיחקה בהפועל מספר שנים בשנות ה-50 ושיפרו את הקבוצה ללא היכר. במהלך שנותיו כשחקן הצליחה הפועל להתברג בצמרת הטבלה כשהשיא הגיע בעונת 1956-1955 בה אימן ושיחק וילי והפועל זכתה באליפות! (בתמונה – טבלת הליגה לאחר סיום הסיבוב הראשון בשנת 1957). בתקופתו הצליחה הפועל לנצח דרבים, להעפיל לגמר גביע מרכז הפועל, ולנצח את הקבוצות הטובות בארץ (5-1 את ב.מ.ע ת"א, 6-4 את הפועל ת"א).
באוגוסט 50, מעט לאחר שהגיע לישראל ולהפועל, התקיימה תחרות שחייה בפתח-תקווה ובה רצו לאתר שחקנים למשחק נבחרת ישראל ביוון. במקצה ל-1,500 מ' ניצח וילי את התחרות ובכך זכה בכניסה לסגל הנבחרת ולהשתתפות במשחק ביוון.
גם בסוף שנות ה-50 הצליחה הפועל להגיע קרוב מאוד להישגים, אך נכשלה במשחקי הגמר. וילי כשחקן הצליח להוביל את הפועל לגמר טורניר פתיחת העונה לשנת -1958. כשפרש ופנה לקריירת אימון, אימן את הפועל חיפה במקביל לנבחרת ישראל. תחת הדרכתו עברה הפועל להתמקם באמצע הטבלה ולחזור לדשדש כפי שהייתה לפני הגעתו כשחקן.
בסוף שנות ה-50 ותחילת ה-60, היה וילי שופט כדורמים והיה לשופט הכדורמים הבינלאומי הראשון מישראל.

הוא נפטר בשנת 1994 בנהרייה, לאחר מאבק ממושך במחלה.

#שנות50

17/04/2020

עונג שבת – חיפה של הפועל, גם בכדורסל:

תחילת שנות ה-80 לא האירו פנים להפועל שלנו. מקום 6, אחרכך מקומות 11 ו-10, כשבשתיים משלוש העונות התחלפו המאמנים באמצע.
אבל דבר אחד היה שלנו בראשית שנות ה-80 – הדרבי היה של הפועל!
הדרבי השני לעונת 1981-1980 אותו אירחה הפועל ברוממה כמובן, נתן את החותמת הסופית מי הקבוצה הבכירה בעיר.
מכבי ששיחקה את עונתה הראשונה בליגה (הפועל פתחה את הרביעית) והפסידה גם בדרבי הראשון, הגיעה לרוממה קבוצת טלאים, לעומת סגל איכותי יחסית של הפועל בראיה לאחור עם שחקנים שהשאירו חותם במועדון.
הפועל שבעונה הקודמת (1980-1979) סיימה במקום ה-4, שמרה על לאסוף, לופו וזלוטיקמן שבלטו גם בדרבי הזה, ובכלל בהיסטוריה של הפועל: חיים זלוטיקמן – מספר 2 בקלעי כל הזמנים, שאול לופו – מקום 8 בקלעי כל הזמנים, האורד לאסוף – מקום 18,
וישראל רוב – מקום 20.

לדרבי הגיעה הפועל אחרי שבאמצע העונה על הקווים עזב חיים קסטן(שסיים עם מאזן 7-4 שלילי) ואת מקומו תפס חיים (איקסי) בוכבינדר המכביסט, כשבמשחק הוא משתף 6 שחקנים בלבד.
בתחילת המשחק מכבי עוד הצליחה להוביל פעמיים 4-2 ו-13-12 , אך הפועל הצליחה לקחת את היתרון ולהוביל לאורך כל המשחק, כשבחצי השני נרשם יתרון שיא של 16 נקודות (61-77)
ובסיום 75-87 להפועל!
שאול לופו הצטיין בהפועל ובמשחק עם 23 נקודות, עוד קלעו להפועל: זלוטיקמן(20), בן צבי(12), רוב (6).

את העונה אגב סיימנו במקום ה-6.

ומכבי? מכבי יכולה להתנחם בעובדה שבדרבי הראשון
זה נגמר בהפרש גבוה יותר.

#דרבי #שנות80

16/04/2020

אחרי שאתמול סקרנו את הרקע החברתי שהוביל להקמת הפועל, נדבר קצת על התהליך עצמו בראשית הדרך.

על הקמת הפועל וראשיתה של תקופת "קלוב ספורטיבי חיפה", אפשר לדבר ולכתוב במשך שעות ארוכות, ברשומה הזו נשתדל להיות תמציתיים וענייניים באשר להתחלה המאוד ראשונית של האגודה, אנחנו נתמקד בהקמה של הפועל חיפה בלבד ולא בהקמת אגודת הספורט הארצית – הפועל שקרתה שנתיים אחרכך. ברשתות החברתיות ובספרים מסתובב המון מידע, רובו זהה ומקצתו סותר או מוסיף מידע על השני, זה המידע המהימן ביותר שהצלחנו לרכז מכל המקומות.

ראשית עלינו להכיר את המושג "קלוב פועלים". קלוב פועלים הוא מקום אליו יכלו להגיע פועלים וליהנות מספרייה, מטבח, ומפגש עם פועלים אחרים, ובקלובים שונים ניתן היה לשכן רווקים.
באותן שנים בחיפה שוב נזכיר, הייתה תנופת בנייה גדולה שהביאה כמות גדולה של פועלי בניין, סוללי כבישים וכיוב'. אותם פועלים התאגדו תחת איגודים שונים.
ביום שישי ה-24.4.1924 בצריף של קבוצת "אחווה" בצריף בשכונת שדליה ( היום רחוב שפירא) התאספו כ-34 חברים ו-2 חברות מאיגודי הפועלים( אחווה, החוצב, חבורת העמק ושומרון) במטרה להחליט על הקמת הפועל. מספר ימים לאחר מכן נשלחו להסתדרות לקבל את האישור הרשמי והם אכן קיבלו את הסכמת מועצת הפועלים, שמצידה הבטיחה שתפנה לוועדת תרבות ותכניס את "הפועל" החדש תחתיה.
באותן שנים בארץ הייתה רק אגודת ספורט אחת -מכבי שפעלה גם היא בחיפה. חלק משחקני מכבי היו חברי ההסתדרות, שהתנגדו לקיום אגודה חדשה ונפרדת ואיימו שיפגעו בהפועל ולא יתנו להם שימוש במגרשים ובתחרויות.
ובראשית הדרך כרטיסי החבר בקלוב הפועל כללו גם שורה למטה "ענף של ההסתדרות העולמית מכבי", כשאנשי מכבי מצידם סרבו לתת לקבוצת הפועל לשחק בליגה העירונית שכבר התקיימה אז בחיפה. עד אמצע 1925 הייתה הפועל מעין תת-שלוחה בתוך אגודת מכבי עד שזו הפסיקה את פעילותה ביולי 1925. באוגוסט של אותה שנה נערכה פגישה בעפולה. במקביל להתפתחות הפועל בחיפה, החלו להתפתח יוזמות וקבוצות שונות, כשמרביתן כמובן בקיבוצים שריכזו אחוז גבוה מאוד של פועלים, כשאחד הנושאים המרכזיים בדיון היה – היחסים עם וכלפי מכבי בשל העובדה כי באותן שנים התעצם הוויכוח האידיאולוגי-מעמדי בין הפועל למכבי וההבדלים בין אורח חייו של ה-פועל לבין זה של הספורטאים ממכבי. ובסיומה של אותה פגישה הוחלט על היפרדות סופית מאגודת מכבי.
ב-1.5.1924 נערך המשחק הראשון של הפועל חיפה נגד פועלי הרכבת. פועלי הרכבת הורכבו בין היתר גם מערבים נוצרים ומוסלמים, והיו מזוהים יותר כקומוניסטים וסרבו להיות חלק מההסתדרות באותן שנים ולכן לא נכנסו תחת פעילותה של הפועל חיפה. במשחק ניצחה הפועל 3-1.
בשנת 1925 נוצר הידוק משמעותי מאוד ביחסים בין הפועל להסתדרות שרכשה בעבור הפועל מגרש כדורגל בשכונת המושב הגרמנית. הדבר אמנם פתר את מצוקת המגרשים שהייתה, אך הכניס את הקבוצה למעט גירעונות כספיים.
מבין קבוצות הפועל שמנו אז גם מעט פעילות בהתעמלות, שחייה ושחמט, קיבל ענף הכדורגל את מרכז תשומת הלב. הפועל הייתה קבוצת הפועל להשתתף בגביע ארץ ישראל שאורגן אז על ידי הבריטים, ובנוסף גם לקבוצת הפועל הראשונה שנוסעת לשחק מחוץ לגבולות המנדט הבריטי כשבחודש מרץ 1928 נסעה הפועל לשחק בביירות נגד קבוצת האוניברסיטה האמריקאית וניצחה 4-1.

15/04/2020

כדי להבין את הקמת הפועל חיפה ומה שהוביל לכך, עלינו להבין כיצד נראתה חיפה בשנות ה-20 של המאה הקודמת.
אנחנו נתחיל ישר עם שנת 1918, שנה שנתנה תפנית ראשונה ומרכזית לעיר חיפה – הכיבוש הבריטי. בשנת 1918 השלימו הבריטים את כיבוש העיר חיפה והחילו את המנדט הבריטי בארץ ישראל כשהם הופכים את חיפה לבסיס המרכזי של המנדט. עובדה זו גרמה לתנופה מאוד גדולה בעיר הן מבחינת האוכלוסייה, הן מבחינת התשתיות וכמובן השכונות שנבנו והגידול בשטחי המגורים. עד לאותן שנים האוכלוסייה בחיפה התחלקה לשניים: הערבים שחיו בהדר ובעיר התחתית ואזור ואדי סליב, ואילו היהודים שחיו בהדר הכרמל. בשנות ה-20 עקב הגידול באוכלוסייה הוקמו שכונות חדשות, למשל נווה-שאנן (שהוקמה ב1922). בשנים האלו קרו שני פרויקטים חשובים ומרכזיים בעיר חיפה: הקמת מסילת הברזל שחיברה בין חיפה למצרים, וקו רכבת העמק שחיבר למזרח(סוריה ועבר הירדן), והנמל היה ציר מרכזי בין העיר לבין אנגלייה.
שתי עליות גדולות ומרכזית חלו בשנים האלו. העלייה השלישית(1923-1918) הייתה מאופיינת ברובה עם עולים מארצות מזרח אירופה (רוסיה עם -41 אחוזים, פולין – 31 – בפולין אגב החלה התארגנות ספורט יהודים בשנים האלו) ואופיינה בגילים צעירים . אנשי העלייה השלישית סללו את כביש חיפה-ג'ידה (היום רמת ישי) ועל-כן באזור חיפה התיישבו לא מעט פועלים.
העלייה הרביעית שהחלה בשנת -1924 ואופיינה גם היא מעולים ממזרח אירופה, כשמחצית מהעולים היו פועלים, כשחיפה קולטת כ-14 אלף עולים (בשנת 1920 מנתה העיר כ-3 אלף יהודים).

ואיך כול זה קשור לספורט? תחילת שנות ה-20 החל מאבק על אופייה של החברה הישראלית החדשה שחילק את הדעות לשניים: מחנה הפועלים ששאפו לחברה שיתופית ושיוויונית, והמחנה האזרחי. המחנה האזרחי התאפיין במעמד בינוני-גבוה ועסקו במקצועות כמו סוחרים ותעשיינים, וגם אנשי התנועה הרוויזיוניסטית. נתחיל מהעובדה כי באותן שנים כבר הייתה קיימת אגודת "מכבי" שאופיינה ברובה על ידי המחנה האזרחי מהמעמד הבינוני-גבוה. נחזור שוב לרגע אחד לאירופה.
בשנת 1920 בשוויץ הוקם ארגון סאס"י (ספורט פועלים-סוציליאסטיים בינלאומי) שאיגד תחתיו כ- 3 מיליון ספורטאים פועלים מכ-18 מדינות, כשהמטרה הייתה לשמור על בריאות העובד.
העובדה כי באותן שנים שכנו בחיפה המון פועלים שהגיעו ממזרח אירופה וממדינות שהשתייכו ולקחו חלק בסאס"י, הייתה הגורם הראשון להקמת הפועל במקביל למאבק בין מעמד הפועלים לבין המחנה האזרחי.
הרעיון הראשון להקמת הפועל היה עצמאי של מספר "חלוצים" ולא של הסתדרות הפועלים. אותם חלוצים עצמאיים רצו לשחק כדורגל בשעות הפנאי, מכיוון שהכירו את זה מהמדינות מהן הגיעו. בפנייה לבית העולים בבקשה לרכישת כדור הפנו אותם לאגודת מכבי, ולאחר שלא "מצאו את האגודה" ( כך מספר יהושוע שרפשטיין אחד ממקימי הפועל חיפה), החליטו לפעול באופן עצמאי.
על הקמת קבוצת הכדורגל הפועל חיפה – ברשומה הבאה.

הפועל חיפה - סיפורה של אגודה

25/05/2020

01/05/2020

26/04/2020

20/04/2020

17/04/2020

16/04/2020

15/04/2020

Address

Website

Alerts

Shortcuts

Share

Category