02/07/2017
הכי קל לברוח.
לתת לדברים פשוט לקרות.
לברוח לשקט שלך, למקום הזה שאף אחד לא ימצא אותך שם.
זה המקום הזה שאפשר לאכול בו כמויות של אוכל בלי שאף אחד יבקר אותך.
זה גם המקום הזה שאפשר פשוט לבכות ולהתעצבן מבלי שמישהו יחשוב עליך משהו או ישפוט אותך.
זה יכול להיות המקום הזה שכל המחשבות פשוט באות ולא עוזבות אותך.
זה המקום הזה שאפשר לדחות ולוותר על דברים חשובים,
ובלי לשים לב, זה נהיה המקום הקבוע שלך - בעבודה, בבית, ואפילו עם המשפחה והחברים.
זה לא באמת עוזב אותך.
רוב האנשים בונים לעצמם את המקום הזה ושומרים עליו טוב טוב.
מקיפים אותו בחומות וקוראים לו בשמות:
"הצד הפחות טוב שלי" או "אין בי שום ניצוץ".
אבל תכלס, האם זה באמת שווה את זה?
האם אנחנו באמת צריכים לבנות לעצמנו את הכלא הזה?
*לא צריך להיות לבד כדי להיות בודד*
אז יכול להיות שחלק מהאנשים יקראו את זה, וואלה?
לא באמת יזיז להם את הצ'ופצ'יק שבלב.
אבל אם לך זה כן הזיז משהו, יכול להיות שהגיע הזמן שלך.
הזמן שלך לאתגר את עצמך בדברים שבחיים לא חשבת עליהם,
הזמן שלך לקחת החלטה שהרבה זמן דחית,
הזמן שלך להתחיל ללמוד לרקוד ולשיר,
הזמן שלך לקבל את המשכורת שמגיעה לך,
הזמן שלך לחיות את החיים שבאמת מגיע לך לחיות!
בקיצור, הזמן שלך להדליק את הניצוץ.
וכן, ברור שאפשר לעשות את זה לבד, ואני אפילו יכול לעזור לך עם זה.
כל מה שצריך לעשות זה להבין שזה הזמן שלך --> https://lp.vp4.me/fqm9
