סאטווה - בית ליוגה - Sattva

29/07/2026

הכירו את רחלי דהן המופלאה 🤍

רחלי חיה ונושמת תנועה מאז הילדות. במשך 12 שנים עסקה בהתעמלות קרקע ובהתעמלות אומנותית, ובגיל 23 הגיעה במקרה לשיעור היוגה הראשון שלה. מהר מאוד היא הבינה שמצאה את המקום שלה, ושיום אחד תרצה להעביר את הדרך הזו הלאה.

רחלי היא מורה לויני־יוגה, ויניאסה דינמית ופאוור יוגה, ומשלבת את כל הידע והניסיון האלה בשיעורים שלה. התרגולים שלה משלבים כוח, תנועה וזרימה, לצד דיוק, נשימה, יציבה בריאה והקשבה אמיתית לגוף.

יש בה שילוב נהדר של כוח ורכות, אנרגיה ורגישות. היא מקפידה לראות כל מתרגלת ומתרגל, להתאים את התרגול וליצור מרחב שאפשר להתחזק בו בלי להילחם בגוף.

המטרה שלה היא שתצאו מהשיעור חזקים יותר, רגועים יותר ומחוברים יותר לעצמכם, ואנחנו כל כך שמחות שהיא חלק מצוות המורות שלנו ❤️

רחלי מלמדת בסטודיו בימי רביעי ושישי.

בואו להכיר אותה על המזרן ✨

21/07/2026

אל תאמינו לנו, תקשיבו להן | חלק 2 👂✨
כי אפשר לספר לכן על הסטודיו, על הקבוצות הקטנות, על היחס האישי ועל התחושה שנכנסים למרחב שהוא קצת בית…
אבל הכי טוב פשוט לשמוע ממי שכבר מצאה כאן את המקום שלה 🌿
נשים עם ימים עמוסים, מחשבות שלא תמיד עוצרות וגוף שמבקש רגע של תשומת לב.
כל אחת מגיעה מסיבה אחרת, אבל שוב ושוב הן מספרות על אותה תחושה: לצאת מהשיעור קצת יותר חזקות, קצת יותר שקטות והרבה יותר מחוברות לעצמן.
ב״סאטווה״ בית ליוגה באבן יהודה אנחנו לא מתרגלות כדי להגיע לתנוחה המושלמת.
אנחנו מתרגלות כדי לנשום, לנוע, להקשיב פנימה ולהרגיש טוב יותר בתוך הגוף ובתוך החיים 🧘‍♀️
לא צריך ניסיון קודם, לא צריך להיות גמישה ולא צריך לדעת מאיפה מתחילים.
רק להגיע כמו שאת.
רוצה לבדוק מה הן כבר גילו?
מוזמנת ליצור קשר ולהגיע לשיעור היכרות 🌼

11/07/2026

״אמור״ זה שם של דג.

האמנם? 🐟

30/06/2026

23/06/2026

⁨ הייתי ממש בקלות יכולה לפספס את הפריחה של עץ המגנוליה שיש לי בכניסה לבית 🪷

וזה באמת קל לפספס פריחה שנמשכת לרוב כ־24 שעות בלבד, ובמקרה הטוב 48–72 שעות.
אחד הפרחים הכי מלכותיים ויפהפיים שיש, ודווקא הוא פורח לזמן כל כך קצר.

ומה שעוד יותר ריגש אותי, זה שהפריחה הקצרה שלו יצאה בדיוק על הימים הכי ארוכים בשנה.

ביום ראשון השבוע ציינו את יום היוגה הבינלאומי, שחל סביב היום הארוך ביותר בשנה. ודווקא ביום הזה זכיתי לראות את אחד הפרחים בעץ פורח במלוא תפארתו, למשך יממה אחת בלבד, ואז מתחיל לנבול.

ביום הכי ארוך בשנה קיבלתי תזכורת עדינה וכואבת ויפה לכמה הנוכחות ברגע חשובה.
כמה החיים קצרים.
כמה הכל חולף.
כמה קל לפספס את היופי שמתרחש ממש מול העיניים שלנו.

אחת מאבני היסוד בבודהיזם היא המושג אניצ׳ה - הארעיות שחלה על הכל.
הכל בר חלוף.
הכל משתנה כל הזמן.
גם רגעי היופי הגדולים ביותר מגיעים, נפתחים, ואז ממשיכים הלאה.

ואני חושבת שאם הייתי יוצאת כל יום מהבית בריצה, רק כדי להספיק.
להספיק לגן, להספיק לפגישה, להספיק להגיע ל… תשלימו את החסר.
או אם הראש שלי היה שקוע במסך, או עסוק כל הזמן בעתיד או בעבר, ולא פשוט נמצא כאן, עכשיו, אז בוודאות לא הייתי רואה את זה.

לא הייתי שמה לב ליופי הזה שמתרחש לי ממש מול העיניים.

וזה גרם לי לחשוב:
כמה דברים אנחנו מפספסות כי אנחנו לא בנוכחות?

את הילדים שלנו גדלים.
את היופי שלנו.
את הגוף שלנו.
את עצמנו.
את החיים עצמם.

אז המגנוליה המטריפה הזאת הפכה בשבילי לתזכורת קטנה וגדולה:
לעצור.
להתבונן.
לשהות ברגעים כשהם קורים.
לשים לב ליופי שכבר נמצא כאן.

כי לפעמים הוא פורח רק ליום אחד.
ולפעמים היום הזה הוא בדיוק היום שבו הרמנו את הראש.

ובונוס בשקופית השניה: נשיונל ג׳אוגרפיק קטן שצולם ממש על פרח המגנוליה אצלי בחצר.
וגם את זה, אגב, הייתי מפספסת אם לא הייתי עוצרת להתבונן 🪲🐝🌿⁩

21/05/2026

שנמשיך לטפח בסבלנות את הזרעים שאנחנו מבקשות לגדל בתוכנו 🌾 חג שבועות שמח, רך ומזין 🤍

14/05/2026

כששלחתי ל- ברכה ליום הולדת, ממש לא ציפיתי לתשובה כזאת בחזרה. עניתי לה שאני מרגישה כאילו זאת היומולדת שלי 😅 ותכלס - ממש התרגשתי לשמוע את המילים האלו. והחלטתי לשתף אתכם כי למה שאתרגש לבד?! מאושרת על הזכות שיש לי לייצר כזה מקום עבור מתרגלים ומתרגלות כאלו נפלאות ומסורות. זכיתי. תודה 🤍😇

28/04/2026

השאלה היא לא אם נפגוש את השינוי, כי זה בוודאות יקרה. השאלה היא איך נפגוש אותו 🤍🕉️

15/04/2026

מדיטציה תמיד נמצאת בתוך השיעורים בסטודיו.
לא כתוספת, אלא כחלק מהתרגול. חלק מההזמנה לעצור רגע, לנשום, ולהפנות את תשומת הלב פנימה 🧘‍♀️

לא מזמן פתחתי עמוד מתוך הספר 365 ימים של טאו, והרגשתי שהוא פוגש בדיוק משהו שאני מאמינה בו מאוד, וגם מזכירה שוב ושוב בשיעורים: מדיטציה היא לא בהכרח משהו רחוק, מורכב או מיוחד, אלא אולי דווקא משהו מאוד טבעי. היכולת פשוט לשבת, להיות, לא לרוץ מיד לעוד גירוי, עוד מחשבה, עוד פעולה.

יש משהו יפה ברעיון הזה, שבעלי חיים לא צריכים ללמוד איך להיות נוכחים. הם פשוט שם. לא מבזבזים כוח על תנועה מיותרת, לא ממהרים כל הזמן החוצה. ובמובן הזה, לפעמים נדמה שהם מזכירים לנו משהו שאנחנו כל הזמן מנסות להיזכר בו מחדש.

אולי בגלל זה גם התמונה של נייט הרגישה לי כל כך במקום 🐕‍🦺

תודה ל היקרה שחשפה אותי לספר הזה, ותודה גם ל ששלחה לי אותו. מרגש אותי להיחשף לתוכן כזה, ועוד יותר מרגש להעביר ממנו הלאה גם למתרגלות שלי 🌿