21/09/2026
יום 40 - י׳ בתשרי
סוף מסע שהוא התחלה
הגענו ליום ה־40.
ארבעים ימים של התבוננות, כתיבה, תפילה, סליחה, שחרור, בחירה והתקרבות.
מאלול, דרך ראש השנה ועשרת ימי תשובה, ועד ליום הקדוש הזה - יום הכיפורים.
אבל היום אני מבינה:
זה לא באמת סוף המסע.
כי כל מה שפגשנו בדרך,
כל מה שכתבנו,
כל מה שביקשנו לשנות,
וכל התפילות שנשאנו בלב
מבקשים עכשיו להפוך לחיים שאנחנו חיות.
יום הכיפורים אינו רק נקודת סיום של ארבעים ימים.
הוא יכול להיות נקודת התחלה.
התחלה של שנה שבה אני משתדלת לחיות קצת יותר קרובה לעצמי.
לערכים שלי.
לנשמה שלי.
ולבורא.
היום אין תרגיל
יש תפילה.
יש לב.
ויש את הבחירה לקחת משהו אחד מכל הדרך שעברנו
ולהמשיך איתו הלאה.
כי העבודה האמיתית לא מסתיימת היום.
היא מתחילה מחר.
תשובה היא שיבה
התחלנו את המסע בשאלה:
מהי תשובה?
והיום, ארבעים ימים אחר כך, אנחנו חוזרות אליה.
תשובה היא לא להפוך למישהי אחרת.
תשובה היא לשוב.
לשוב אל מה שחשוב באמת.
לשוב אל הקול הפנימי.
לשוב אל הנשמה.
לשוב אל הבורא.
ולשוב אל עצמי -קצת יותר מודעת, קצת יותר מדויקת וקצת יותר קרובה.
ולסיום המסע
״לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים,
וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי.״
יהי רצון שכל מה שזרענו בארבעים הימים האלה
ימשיך לצמוח בתוכנו לאורך השנה כולה.
שניקח איתנו את התפילות,
את הבחירות,
את התובנות
ואת הכוונות הטובות
ונהפוך אותן, לאט־לאט, לדרך חיים.
כי לפעמים סוף של מסע
הוא בדיוק המקום
שממנו מתחילה הדרך החדשה.
זכרו לכל השמה הקצב שלה
גמר חתימה טובה 🤍
ושנזכה להיחתם לחיים טובים, לבריאות, לאהבה, לשלום, לשפע ולבשורות טובות.
תודה שהלכתן איתי בדרך.
מסע אלול תשרי לשנה טובה
ורד סלע
