05/09/2025
טוב החלטתי לשתף...
כל יום שישי אני הולכת לשתף אותך בסיפור
מהקלינקה,מהכיתות לימוד שלי, מהמועדון נשים ועוד ..
המון סיפורים מטורפים עלי, חוויות שחוויתי, עם לקוחות בחיים ובכלל!!
הולך להיות מעניין
נקרא לזה סיפור לשבת...
מתרגשת!!! אז תהיי איתי
אז ככה
היא נכנסה אליי בפעם הראשונה בצעדים איטיים.
כבר מהמבט הראשון היה משהו בעיניים שלה – עייפות כזו,
כמו של מישהי שסחבה יותר מדי שנים תחושה שהיא לא מספיק.
היא התיישבה מולי, הסתכלה למטה, ולחשה:
“אני לא מרגישה שיש בי משהו מיוחד.
אני כמו שקופה. אנשים רואים אותי,
אבל לא באמת שמים לב אליי. גם במשפחה שלי,
גם בעבודה, גם בזוגיות שהייתה לי
תמיד הייתי מאחורה.”
המילים שלה חדרו לי ישר ללב.
כי ידעתי עד כמה התחושה הזו – להיות "שקופה"
היא שקר גמור של המוח השקרן
שמסתיר מתחתיו עוצמות אדירות.
אני בעצמי חוויתי תחושת של ה״שקופה״ רוב הילדות שלי
פתחתי את המפה הנומרולוגיה התודעתית שלה.
נשמתי נשימה מלאה אוויר והרגשתי...
איך המספרים והאינטואיציות התחילו לדבר דרכי,
ראיתי מייד:
אישה עם לב ענק, עם אינטואיציה חדה,
עם יצירתיות שאפשר להרים ממנה הרים.
ראיתי שיש לה יכולת ריפוי, כוח להיות מורה לאחרות,
אפילו אם היא לא רואה את זה בעצמה.
אמרתי לה:
“תראי מה כתוב כאן. את לא שקופה.
להפך – את נולדת להיות מגדלור.
רק שבינתיים את עומדת עם אור כבוי.”
היא הרימה את העיניים,
והדמעות התחילו לזלוג. בהתחלה היא ניסתה לעצור אותן,
להתבייש,
אמרתי תוציאי הכל אני איתך
אז היא נשמה עמוק ואמרה:
“זה בדיוק מה שאני מרגישה.
כאילו יש בי אור שאני לא יודעת איך להדליק.”
הסתכלתי עליה, חייכתי ואמרתי לה:
"את לא נולדת כדי להסתתר מאחורי אחרים.
את לא סתם עוד אישה בתוך הרקע.
את נולדת להיות נקודת אור
כזו שמאירה גם כשקשה,
גם כששקט, גם כשאין מי שימחא כפיים.
את לא צריכה הוכחות מהעולם
העולם צריך הוכחה ממך שאת כאן.
ברגע שתסכימי לראות את עצמך באמת,
שום דבר כבר לא יוכל לכבות אותך״
היא אמרה נכון נכון!!! אני מרגישה את זה מגיל קטן
ביקשתי ממנה לחזור אחרי
״אני אור גדול אני מגדל אור וראויה לאהבה ככה סתם כי מגיע לי הכל״
הדמעות זלגו הרצון לשחרר התפרץ
והיה ממש כאב עצום שרצה לצאת
והגיע הנשמה של סוף הבכי...שבו יש אור גנוז גדול
ואז קרה הרגע המרגש באמת:
היא חייכה חיוך קטן, חצי מהוסס, ואמרה:
“אז אולי הגיע הזמן שאני אתחיל לראות את עצמי.”
הרגע הזה, שבו היא עברה מהכאב להכרה בעצמה
היה אחד מהרגעים שהכי נחרטו בי.
לא כי עשיתי קסם,
אלא כי היא הסכימה להאמין לרגע
שהיא לא מי שהאמינה שהיא עד עכשיו.
מאותו יום היא התחילה לקחת צעדים קטנים
לכתוב, ליצור, לדבר אחרת. ועם כל צעד כזה,
השיקוף הזה שהיא "שקופה" התפוגג.
ומה שהכי מרגש אותי?
בכל פעם שאני פוגשת אישה כזו,
אני נזכרת כמה הכוח של הנומרולוגיה תודעתית שייצרתי
הוא לא רק במספרים.
הוא בלגרום לאישה לראות את עצמה מחדש.
להבין שהיא לא שקופה – היא אור.
ממקום של נתינה ואהבה...
את שקוראת את המילים האלו תזכרי תמיד
את אור גדול. את נראית, את חשובה,
ואת חלק מסיפור הרבה יותר גדול ממה שחשבת.
דפנה 👸
שבת שלום אהובה
