01/04/2026
#יציאת מצרים, #התפתחות אישית #עבודה פנימית #תנועה #התחדשות
"בכול דור ודור, חייב אדם לראות עצמו, כאילו הוא, יצא ממצרים"
איזה אתגר, איזו הרפתקה, כולנו מתקלחים מהר, מבשלים מהר, להספיק לפני ההזעקה.
מחכים לצאת ממצרים(מין המייצרים).
סבל במציאות, הוא סיפור חוזר בהיסטריה, וכולנו מצפים לסופו. מלחמה, מגפה, רעב...
אנחנו לא יודעים מתי ואיך זה יסתיים, חוץ מהידיעה הוודאית, שבסוף זה יסתיים.
מצרים, שבתוכנו, זה סיפור ואתגר אחר. לעיתים היא שקטה ולא מודעת.
תקיעות, ריקות, כעס, שאנחנו לא מודעים לרובד הפנימי שלו.
לעיתים זה דפוס אישי חוזר, שמחרב, דיאטה, יחסים, עישון...
לעיתים זו אמונה, שמגשימה את עצמה: "זה פשוט לא בשבילי", "ככה אני", "אני לא ראויה לאהבה", "אני לא מספיק טובה ב "...
המחקר, סיפורי מיתולוגיה, הבודהיזם, כולם מובילים לרעיון, שזהו ,הסבל הקשה מכולם.
פסח הוא חג זיכרון לאירוע גדול, הוא אמירה ערכית – הזכות לחופש, הוא תזכורת, שבמעגל ההיסטוריה היית עבד, עכשיו בן חורין, ראה לא להתאכזר לחלש.
פסח הוא קריאה, "לעבודת יציאת המצרים" הפנימית שלנו.
היציאה - או השינוי הוא ברגע! ההטמעה, האדם שאני הופך להיות לוקח זמן(40 שנה?).
הנכונות להיות בספק, באי ודאות, באין דרך, בחופש מלהיות, בחופש לשנייה, מלהגדיר את עצמי- המדבר
ו"ההגעה הבייתה" – המטרה, האדם החדש, החוסן, השלווה, האמונה העצמית.
אבל!!!
אם נעצור, נקפיא את ההישג, נתיישב בו בנחת, די מהר נהיה ב"מצריים חדשה"- בגדרות, שמשמרים מצב, שאנחנו מפחדים לעזוב.
אני רואה זאת שוב ושוב בקליניקה. אנשים, שכלואים בסיפור שהם מספרים לעצמם.
אין מטרה, אין התקדמות לינארית, זה מסע ספיראלי , שמשחרר, הופך מקשה מאד, לקל יותר.
בעיה- שחרור - מדבר וחיפוש - ההישג שמביא שלום וסיפוק.
"בכול דור ודור, יש בתוכנו מצרים ויש דרך לצאת ממנה"
שנצא מהמצריים העולמיים, לאומים, והנפשיים שלנו
חג שמח.
