25/08/2025
הרקע לקרב
השנה: 1974.
הזירה: אצטדיון בקינשאסה, זאיר (היום קונגו), לעיני כ־60,000 צופים.
היריב: ג'ורג' פורמן, אלוף העולם הבלתי מנוצח.
הוא היה בן 25, חזק להפליא, ניצח את ג’ו פרייז’ר וקן נורטון בנוקאאוטים קצרים מאוד.
נחשב "מפלצת" פיזית – כולם פחדו ממנו.
עלי: היה בן 32, כבר לא בשיאו הפיזי, אחרי שחזר לאגרוף לאחר ההשעיה (כי סירב להתגייס למלחמת וייטנאם).
הוא לא נחשב לפייבוריט – רוב המומחים אמרו שפורמן יפרק אותו.
הרודן של זאיר, מובוטו ססה סקו, מימן את האירוע הענק כדי לשים את המדינה על המפה. הקרב שודר ברחבי העולם ונחשב לאירוע תקשורתי ראשון מסוגו באפריקה.
האווירה לפני הקרב
עלי כבש את לב המקומיים: בכל מקום הלך שמעו קריאות “Ali, bomaye!” (“עלי, הרוג אותו!” בשפת לינגלה).
פורמן, לעומת זאת, נראה קר וזר.
כולם חיכו לראות אם עלי יוכל להחזיר לעצמו את תואר אלוף העולם אחרי שהודח בגלל העונש הפוליטי.
מהלך הקרב
האסטרטגיה של עלי – Rope-a-Dope
עלי הבין שאי אפשר להילחם בכוח מול פורמן, שהיה חזק ממנו משמעותית.
במקום זאת, הוא בנה תוכנית גאונית:
להישען על החבלים – עלי נתן לפורמן להכות שוב ושוב, כשהחבלים סופגים חלק מהאנרגיה.
להגן על הראש והגוף – עלי שמר על הגנה צמודה, ספג מכות בזרועות ובמרפקים.
לגרום לפורמן להתעייף – כל מכה של פורמן הייתה כמו פטיש, אבל אחרי כמה סיבובים הוא התחיל לאבד אנרגיה.
לדבר עם פורמן בזמן הקרב – עלי לגלג עליו ואמר: “זה כל מה שיש לך, ג’ורג’? אתה לא מכה חזק מספיק!” – זה גרם לפורמן להתעצבן ולהכות עוד יותר חזק (ובכך להתעייף מהר יותר).
הקרב עצמו
סיבובים 1–3: עלי פתח חזק יחסית, עם קומבינציות מהירות לראש, כדי להראות שהוא לא מפחד. אבל רוב הזמן חזר לאסטרטגיה שלו – להישען על החבלים.
סיבובים 4–7: פורמן המשיך להמטיר מכות כבדות, אבל לא פגע מספיק נקי. הקהל השתגע כשראה שעלי לא נשבר. לאט לאט פורמן התחיל להאט.
סיבוב 8: עלי חיכה לרגע הנכון. כשהבין שפורמן כבר עייף, הוא השתחרר מהחבלים, נתן קומבינציה מהירה של 5–6 אגרופים לראש – ובום!
פורמן נפל לקרקע. הוא לא הצליח לקום לפני הספירה.
התוצאה
מוחמד עלי ניצח בנוקאאוט בסיבוב השמיני.
חזר להיות אלוף העולם במשקל כבד.
הקרב הפך לאגדה, לא רק כי עלי ניצח יריב "בלתי מנוצח", אלא בגלל האומץ, החוכמה והאסטרטגיה שלו.
למה זה נחשב לאחד הקרבות הגדולים בהיסטוריה?
פער הכוחות על הנייר: אף אחד כמעט לא האמין שלעלי יש סיכוי.
הטקטיקה הגאונית: עלי השתמש במוח ולא רק בכוח.
העוצמה התרבותית: אפריקה, עידן מלחמת וייטנאם, עלי כסמל חירות שחורה.
הרגעים הבלתי נשכחים: הקריאות "Ali, bomaye!", הנוקאאוט הדרמטי, והחזרה לתואר.
קרדיט לעבודה - חגורה שחורה בקארטה
חיים שוורץ
בתגובה הראשונה הקרב ביוטיוב
