05/10/2025
אוהבת לכתוב בדילאי קצת מחשבות על השנה האחרונה …
השנה הזו…
וואו.
אולי השנה הכי מטלטלת, עמוסה ומרגשת שהייתה לי.
זו הייתה השנה שבה הפכתי לאמא 💛
רוי רפאל שלי הגיע לעולם ולקח איתו את הלב שלי.
הוא שינה לי הכול – את הקצב, את סדרי העדיפויות, את איך שאני מסתכלת על עצמי.
וזו גם השנה שבה התחתנתי עם גל,
עם האדם שמחזיק איתי את כל זה –
את הבית, את האהבה, את העייפות, את החלומות.
ובתוך כל זה – גם העסק שלי,
הסטודיו שלי,
שצמח איתי גם כשהרגשתי שאני מתפרקת.
המשכתי להוביל, לחייך, להקשיב, לאמן ולתת לעצמי רגע של שקט
אבל האמת?
השנה הזו לא הייתה רק יפה.
היא הייתה גם רגשית. מאוד.
היא גרמה לי לפקפק, להתגעגע לעצמי של פעם,
להרגיש לפעמים שאני לא “מספיקה”.
לא מספיקה להיות שם בשבילו,
לא מספיקה להשקיע בעסק כמו פעם,
לא מספיקה להרגיש מספיקה.
היא הביאה איתה גם אשמה –
על רגעים שבכיתי כשלא הצלחתי להרדים,
על ימים שהייתי בעבודה כשהלב שלי היה בבית.
אבל היא גם לימדה אותי –
שלאמא יש לב שנמתח לכיוונים שאי אפשר לדמיין,
ושלגדול דרך האמהות זה לא לוותר על עצמך – אלא להמציא אותך מחדש.
והמון רגעים קטנים לימדו אותי כמה כוח יש לנשים:
💛 לאישה שחוזרת לעבודה עם חצי שעה שינה.
💛 לאמא שמניקה בין שיחות זום.
💛 למי שהולכת לאימון רק כדי לזכור שהיא גם היא.
💛 ולכל מי שפשוט בוחרת לקום כל בוקר, למרות הכול.
השנה הזו לימדה אותי גם רוך וגם חוזק.
למדתי לחבק את הרגש, לא לדחוף אותו.
להבין שאני יכולה להיות גם עייפה וגם מאושרת,
גם חלשה וגם חזקה – באותו יום, באותו רגע.
אני מודה על השנה הזו –
על הצמיחה, האהבה, הסטודיו, הנשים סביבי,
ועל זה שאני כאן – לא מושלמת, אבל אמיתית.
נכנסת לשנה החדשה עם לב מלא,
עם יותר קבלה, פחות ביקורת,
ועם הידיעה שאני בדיוק במקום שאני צריכה להיות.
שנה טובה ❤️
לכל הנשים – האמיתיות, הרגישות, החזקות,
אלה שמרגישות הכול – ובכל זאת ממשיכות לאהוב, ליצור, ולהיות
